[ אותו לילה, יום חמישי ]
הוא לבוש בחולצה אפורה כהה עם מעט קוים לבנים שנותנים לחוצה מראה קצת יותר בהיר. עליו ג'ינס שחור ונעליו מגפיים שחורות עם עקב נמוך. על מפרק ידו השמאלית יש שעון יד כסוף שנראה יקר מאוד. הוא התגלח וזיפים לא מעטרים את פניו יותר. אני בוחנת אותו, את פניו העצבניות וחסרות המנוחה ואת גופו, את מה שהוא לובש וכל דבר קטן שהוא עושה בזמן שהוא נוהג.
הוא מתאפק ואני רואה את זה עליו. הוא מתופף עם אצבעותיו בעצבנות על ההגה ושם מוזיקה מרגיעה ברכב מהטלפון שלו. אנחנו לא נוסעים ברכב הרגיל שלו. זה גם רכב גדול אבל טיפה יותר גדול מהרגיל שלו. אני לא שמתי לב ממש לסמל ככה שאני לא יודעת איזו חברה. הכיסאות הן מדמוי עור שחור. יש אפשרות לפתוח את גג הרכב, לא כל הגג שלו נפתח רק במרכזו.
הרמתי את רגל ימין והצמדתי אותה אל גופי. הוא אפילו לא הסתכל עליי, גם לא מבטים חטופים מאז שנכנסנו אל הרכב. "אתה כועס?" שאלתי אותו והנמכתי את המוזיקה. הוא לא הסתכל עליי והגביר אותה. נשפתי וגלגלתי את עיניי, מביטה החוצה מהחלון ולא מסתכלת עליו.
כשהגענו אל הבניין שבו הוא גר, אל החניון והחנה את הרכב יצאנו ממנו כשאני טורקת את הדלת והוא סוגר אותה כאילו הוא לא עצבני. התקדמנו אל המעלית והוא לחץ על הקומה ואז עשה את הקוד.
המעלית נפתחה בקומה השבע עשרה, בדירה שלו. הוא יצא ראשון והוציא את הכל מהכיסים שלו בעוד שאני נכנסת פנימה באיטיות ובוחנת את הדירה כאילו לא הייתי בה לפני. הוא הניח את המפתחות של הרכב על האי במטבח ביחד עם הטלפון שלי ושלו.
"מחקתי את הסרטונים האלה מהסנאפצ'אט שלך עוד כשהיינו במועדון." אמר ולא הסתכל עליי. התקרבתי אליו. הוא הסתובב אליי בחדות. "תורידי את הדבר הזה שאת בטח קוראת לו חולצה." פקד בטון קשה. קימטתי את מצחי ומשכתי בכתפיי לשלילה.
הוא הידק את לסתו לרגע בכעס ואז התקרב אליי אפילו יותר, תופס את החולצה משוליה ומרים אותה, הרמתי את ידיי ונתתי לו להוריד אותה. ברגע שהיא הייתה אצלו וכבר לא הייתה עליי הוא קרע אותה. פערתי את עיניי ואת פי. "לא!" קראתי. "זה עלה לי שישים דולר!" ניסיתי לחטוף ממנו את החולצה אבל הוא הרחיק אותה וקרע אותה עוד עד שכבר החזיק חלק אחד בכל יד.
"חבל שבזבזת על דבר כזה שישים דולר." ירק. "את לא חושבת שזה רע ששיקרת לי בטלפון לגבי מה את לובשת? הו... ואני בטוח שלא שתית משקה אחד."
"דיי כבר!" צעקתי עליו. "אתה לא תגיד לי מה לעשות! אתה לא אבא שלי!" ברגע שאמרתי את המשפט הזה הוא תפס בזרועותיי העליונות וסובב אותי כך שגבי כנגד האי והוא עומד מולי וחופן את פניי בשתי ידיו. אם לומר את האמת קצת נבהלתי ופחדתי.
הרמתי את ידיי אל זרועותיו וניסיתי להרחיק אותו ממני אבל הוא היה חזק ממני ואני הייתי שיכורה, לגמרי חסרת אונים מולו ומול גופו הגדול והשרירי. הוא הרים את פניי שאסתכל עליו וליטף את לחיי עם אגודליו בצורה מעגלית.
YOU ARE READING
CASINO
Romanceהיא עוזרת לאביה להחזיר חוב שאם לא יכוסה יכול לפגוע בו ולהרוס את המשפחה שלהם לתמיד. לא נראה שהאבא שם את החוב בעדיפות הראשונה מה שגורם לאווה ספרקס להתמודד עם זה לבד. היא מתחילה להיכנס יותר ויותר אל העולם התחתון ולגלות סודות על חבר קרוב, דברים שלא היי...
