[ שלושה ימים אחר כך, יום שני ]
מוקדם בבוקר הלכתי לקחת את הכסף. שבעים אלף דולר במזומן. משום מה אני לחוצה להחזיר במעטפה סכום כזה גדול. מה אם מישהו יתנגש בי ויגנוב את הכסף? הצמדתי אותו לגופי כאילו הוא החיים שלי... מה שכן, הכסף הזה הוא החיים של אבא שלי.
נכנסתי למכונית הקטנה שלי והחבאתי את הכסף מתחת לכיסא של מושב הנהג לפני שהתנעתי ויצאתי לכביש. דבר ראשון נסעתי הביתה אני אשים את הכסף בבית ורק אז אסע לעבודה. כשהכסף יהיה בבית אני ארגיש יותר רגועה.
כשהגעתי הביתה החניתי את הרכב מול שביל הגישה ודוממתי מנוע. לא טרחתי לנעול כי אני חוזרת עוד דקה או שתיים. נכנסתי הביתה כשהמעטפה בידי, פתחתי אותה כדי לראות שכל הכסף נמצא שם כאילו שמישהו בכלל היה יכול לגנוב אותו.
אבא שלי עדיין היה בבית. אימא שלי כבר יצאה לעבודה. אבא נראה מבולבל כשנכנסתי. "את לא אמורה להיות בעבודה?" הוא שאל.
חייכתי אליו חיוך גדול והראיתי לו את המעטפה. "אבא זה הכסף!" קראתי בחיוך. "מחר נלך שנינו אל הקזינו ותצא מהחוב."
חיוך גדול התפרס על פניו כשאמרתי לו שזה הכסף. אחר כך כשאמרתי לו שנלך שנינו החיוך דעך. "אני מעדיף ללכת לבד אווה... אני לא רוצה שתתעסקי עם האנשים שם ועם בן."
"זה לא ממש שאלה... אני רוצה להיות שם כשאתה נותן לו את הכסף. נראה לו מה זה." אמרתי בחיוך. "שידע שאתה יודע להחזיר חובות."
הוא אילץ חיוך. "אם את מתעקשת..." מלמל.
הנהנתי. "אני הולכת לשים את הכסף בחדר שלי ואז אני זזה לעבודה." אמרתי לו. הוא הנהן. עליתי מהר במדרגות, פתחתי את המגירה שליד המיטה שלי והכנסתי לשם את המעטפה. נתתי מבט זריז במראה. קלעתי את שערי לצמה לצד. אני לבושה בחולצת שיפון פרחונית עם רקע לבן שבסופה משתלשלים חוטים לבנים. לבשתי שורט בהיר ונעלי ואנס לבנות.
סיימתי לבחון את עצמי, וידאתי שלא שכחתי כלום ואז כשיצאתי סגרתי את דלת החדר וירדתי למטה. נישקתי את אבא בלחי וחיבקתי אותו לפני שיצאתי מהבית.
ביום שישי בבוקר, שזה היה יום אחרי שיצאנו לבר, התעוררתי עם הנגאובר מטורף. בחיים לא היה לי ככה. באותו יום לקחתי לפחות שלושה כדורים משככי כאבים, הייתי ממש שמחה שאנחנו לא עובדים בימי שישי. לא זכרתי שום דבר מהשלוש שעות האחרונות שלנו שם.
לא ממש דיברתי עם כולם מלבד קלואי עד יום ראשון שבו עבדנו אבל גם אז לא היה לנו זמן לדבר. הילדים עשו הרבה בלגן בסוף השבוע. בלגן שאנחנו היינו צריכים אחר כך לנקות איתם, כדי ללמד אותם שלא עושים דברים כאלה.
אז את כל שעות העבודה בילינו רק בלסדר ולנקות את בית היתומים כולל החדרים של הילדים. לא יצא לנו לדבר בכלל על מה שהיה ביום חמישי. ניסיתי לתפוס את וינס כמה פעמים אבל הוא כל פעם נעלם לי מטווח הראיה ככה שאיתו בכלל לא יצא לי לדבר.
YOU ARE READING
CASINO
Romanceהיא עוזרת לאביה להחזיר חוב שאם לא יכוסה יכול לפגוע בו ולהרוס את המשפחה שלהם לתמיד. לא נראה שהאבא שם את החוב בעדיפות הראשונה מה שגורם לאווה ספרקס להתמודד עם זה לבד. היא מתחילה להיכנס יותר ויותר אל העולם התחתון ולגלות סודות על חבר קרוב, דברים שלא היי...
