fake

פרק 5: מספיק חשופה

אני מחליפה בגדים, למשהו פחות זנותי והרבה יותר נוח.
אני מתחילה לעשות את השיעורים למחר אבל שולחים לי הודעות. אני מציצה בטלפון ואני רואה הודעות מכריס

'מקווה שאהבת את הנשיקה'
'פשוט לא אמרת כלום'
'תתארגני. אנחנו יוצאים'

אני כותבת לו בחזרה על ההודעה האחרונה ומעדיפה להתעלם מהשתיים הראשונות.

'מה יוצאים? הרגע היית אצלי.'

ומיד אני מקבלת תשובה.

'אני יודע. אבל התגעגעתי'

אני מגלגלת עיניים אבל אני מיד מרגישה את לחיי מאדימות.

'לאן הולכים?' אני שואלת בכדי שאני אדע איך להתלבש.

'סתם. לבחוץ. לא משהו מיוחד'

אני תוחבת את השיעורים בתוך תיק קטן, אני יודעת שזה ישגע אותו לראות אותי עושה שיעורים במתמטיקה, כי הוא רוצה תשומת לב כל הזמן, ואני בדרך כזו, נותנת תשומת לב..אבל לא כשאני רוצה לשגע אותו.
אני לובשת שורט וגופיה נעליי אולסטאר גבוהות ואוספת את שערי בקוקו.
אני שומעת צפירות מבחוץ ואני נמהרת לנעול את הבית שלי ולצאת אליו.
"עד כמה חם לך מאחד עד עשר?" הוא שואל.
"אלף. למה לעזאזל השמש שונאת אותי היום ורוצה לשרוף אותי חיה?!" אני אומרת בסרקזם והוא מגחך.
אנחנו נוסעים בשתיקה אל חוף הים.
"אוי נו באמת לא יכולת להגיד לי שאנחנו נוסעים לים?? הייתי מביאה בגד ים" אני מתלוננת.
"תירגעי כבר, את לבושה חשוף מספיק" הוא אומר ומעיף על גופי מבט לא מרוצה.
"מה הבעיה באיך שאני לבושה?!" אני אומרת בזעף.
"כלום." הוא מתחמק.
"בסדר, מה שתגיד" אני משאירה אותו לכעוס לבד.

אנחנו הולכים בשביל העץ ליד החוף רחוקים אחד מהשניה כיוון שאנחנו עדיין עצבניים אחד על השני.
אנחנו מגיעים לדוכן גלידה.
"אני רוצה שתי גלידות. אחת בטעם שוקולד והשניה בטעם בצק עוגיות" הוא אומר.
אני לא מאמינה שהוא זכר את הגלידה האהובה עליי..איך? לא אכלנו גלידה ביחד כבר שנים..
המוכר נותן לנו בשני גביעים את הטעמים שביקשנו.
"תודה" אני אומרת בזמן שכריס משלם.

"את אוכלת גלידה כמו אחותי הקטנה" הוא אומר וצוחק"
"מה פתאום!" אני מכחישה. האמת שזה דיי נכון, כל הגלידה מרוחה על פניי.
אנחנו יושבים מול היום, על החול הרך.
"יש לך פה קצת גלידה" הוא אומר ונוגע ליד שפתיי, אני יושבת דוממת, לא מסוגלת לזוז כי הלב שלי לקח את כל התנועה מגופי, כיוון שהוא לא מסוגל להפסיק לפעום בקצב מהיר מידי.
הוא מלקק את האצבע.
"זה דווקא דיי טעים" הוא אומר ואני מגחכת גיחוך לחוץ.
מה נסגר איתי?