פרק 14: תראה שאני יכולה

1.9K 92 1
                                    

"א..א.." אני מגמגמת. לא יודעת מה להגיד. הדמעות מגיעות לעיניים שלי מהר יותר ממה שציפיתי ואני מעלימה אותם במיצמוץ.
"אלינור" הוא אומר. כאילו שזה מסביר לי משהו. את המבט על פניו אני לא מצליחה לפענח ואין לי גם רצון לנסות.

"אני...אני מצטערת שהפרעתי לכם.. א..אני אלך" אני אומרת בגימגום.
פתאום אני לא רוצה להיות לידו, אני לא רוצה להרגיש אותו, אני לא רוצה כלום ממנו. כל מה שאני רוצה זה לא להיות לידו.

"ביי לין" אני אומרת בחיוך שכואב לי לחייך.
"ביי אלינור" היא אומרת ואני יוצאת מהבית בהליכה מהירה והדמעות מטשטשות את הראיה שלי.
"אלינור חכי רגע!" אני שומעת את קולו אני רק מגבירה את המהירות.
"אלינור בבקשה!" הוא צועק ואני רצה מהר יותר.
"אלינור תעצרי!" הוא אומר ואני נאנחת ונעצרת, מנגבת את הדמעות מהר מעיניי.
"מה כריס?" אני שואלת בקור.
הוא שותק למשך דקה.
"הכל בסדר?" הוא שואל לבסוף. השאלה הזו מוציאה אותי מדעתי. זה נראה לו כאילו הכל בסדר?!
"מה נראה לך?" אני שואלת בזילזול.
"אני לא מבין מה הבעיה.." הוא אומר וזה רק משגע אותי עוד יותר.
"איך יכולת לנשק אותה?! איך?!" אני צועקת עליו למרות העובדה שהוא עומד רק מטר ממני.
"אני..אני.." הוא ממלמל.
"אתה מה?!" אני אומרת בכעס.
"אני לא באמת איתך. ואת לא באמת איתי. זו רק התערבות" הוא אומר ואני נשברת, שוב, לחלקים קטנים יותר.

"זה נגמר." אני אומרת לבסוף.
"מה נגמר?" הוא שואל. מפוחד אולי?
"הכל. כל זה. אנחנו." אני אומרת.

"על מה לעזאזל את מדברת אלינור" הוא אומר.
"אני מדברת על ההתערבות הזו. מחר תקבל 300 שקל ולא תשמע ממני יותר לעולם. אני כלום בשבילך. ואתה כלום בשבילי" אני אומרת ובקור.
הפעם זה תורו להישבר.

"אלינור..אל תדברי שטויות" הוא אומר ונוגע בפניי ברכות.
"אני לא מדברת שטויות. אני לא יכולה להסתכל עליך בכלל! איך אתה מצפה שאני אהיה איתך באותו החדר?" אני אומרת ומעיפה את ידו מפניי.

"אבל אלינור. זה אנחנו. אלינור וכריס, חברים הכי טובים." הוא אומר ומושך אותי לחיבוק.

העיניים החומות שלו, עכשיו הם רק עיניים שמכאיבות לי, כאלה שיזכירו לי איך הוא הביט בה. הידיים שלו כבר לא חמות ונעימות, הן רק יזכירו לי איך הוא נגע בה. השפתיים שלי לא נואשות לשפתיים שלו, כי השפתיים שלו יזכירו לי..איך הוא נישק אותה.

"אני לא יכולה." אני אומרת ומשתחררת מחיבוקו.
"כל הראיה שלי השתנתה לגבייך" אני אומרת "תמיד ראיתי בך מישהו שתמיד יגן עליי, כזה שימור עליי..עכשיו אני רואה רק את האחד שפגע בי.. ביי כריס" אני אומרת והולכת.

"את..את לא יכולה ללכת ככה פשוט!" הוא צועק.
"תראה שאני יכולה" אני אומרת והולכת, בלי להסתובב לאחור.

אני נכנסת למיטה שבביתי ומתחילה לבכות, את כל הדמעות שעצרתי.

fakeWhere stories live. Discover now