עליתי לחדר שלי וראשי הטרוד איים להתפוצץ מכאב.
ישבתי על המיטה שלי ושיחקתי עם האצבעות שברגליי, מחכה שאני אתעייף לבסוף.
צל מכיוון הדלת מגיע ומסתיר לי את מעט האור מהמסדרון.
"אני לא רוצה ללכת לחדר אורחים" הוא אמר.
הרמתי את ראשי בחוסר הבנה, מה הוא כן רוצה לעשות?
"מה את רוצה להגיד?" הוא שאל פתאום, גורם לי לקפוץ ממקומי.
"מ..מה?" אני מגמגמת את המילה הפשוטה הזו.
"כשאין לך שרוכים לשחק איתם, את משחקת בכפות הרגליים שלך" הוא הסביר ואני ניסיתי לגרש את הסומק האדום מפניי.
"לא. הרגלים משתנים, כריס. לא נשארתי אותו הדבר במשך חמש שנים. זה קורה כשאני עצבנית ולא מצליחה להירדם" שיקרתי. למעשה, הוא צדק. הוא צדק לגמרי, ואני טיפשה מידי בכדי להודות בזה. יותר מידי שקרים יוצאים מפי מאז שהוא הגיע לכאן.
הוא נראה מדוכדך מעט, ללא ספק אני יודעת כיצד להרוס את האווירה.
"התגעגעתי אלייך" הוא פלט פתאום בדיוק כמו שאמר כמה שעות קודם לכן.
אני שוב נשארת חסרת מילים.
"תגידי לי שחשבת עליי לפעמים, לפחות קצת. סתם ככה" הוא התחנן.
אני מהנהנת אליו עם ראשי.
"למה חשבת עליי?" הוא שאל בעיניים חומות מתחננות כאלו שהזכירו לי את עיניו של בן.
"כל פעם שהלכתי לחוף. חשבתי עליך. על היום הנפלא הזה שהיה לנו ביחד" אמרתי. "כל פעם שראיתי בובה, לא יכולתי שלא לחשוב על הבובה שזכית בשבילי. כל פעם שראיתי נער ונערה משתוללים עושים חיים, לא יכולתי שלא לחשוב על הזמנים שאני ואתה היינו ככה בדיוק" פלטתי. אפילו לא קלטתי מה אמרתי. לא ידעתי שהרגשתי ככה עד שאמרתי את זה בקול.
"היה קשה שלא לחשוב עלייך" הוא אומר "היית בכל מקום. כל שלט, כל פרסומת, כל פנייה שאליה פניתי, כל דרך שאליה המשכתי, היית שם, עם החיוך הזה שלך והשיער הקצר שלך.
כל פעם שהסתכלי כל עיניים כחולות יכולתי להיזכר בך, אבל מיד ידעתי שזו לא את, העיניים שלך מדהימות ומיוחדות, יש אותן רק לך. כל פעם שראיתי הצגה, חשבתי עליי ועלייך ועל כל רגע בהצגה ששיחקנו"
הלב שלי דילג על כל כך הרבה פעימות שלרגע הייתי בטוחה שהוא פשוט הפסיק לפעום.
"התכוונתי למה שאמרתי, את יודעת" הוא אמר "באמת הייתי אידיוט מלפני חמש שנים"
"התגעגעתי אליך גם" אמרתי את המילים האלה לבסוף.
"התגעגעתי לחברה הכי טובה שלי" הוא הוסיף.
קמתי מהמיטה בריצה לקצה החדר וחיבקתי אותו חזק, מפחדת שהוא יברח.
הוא חיבק אותי חזק גם הוא ורציתי להשאר ככה, עטופה בחיבוק שלו, בזרועות שלו.
אחרי שש שנים שבהם לא היה לי את החבר הכי טוב שלי, הוא חזר.
הסתכלתי לגובה, אליו. הוא הביט בי חזרה במבט חושב.
הוא נאנח לבסוף אחרי שתיקה ארוכה בלי להוריד את המבט אחר מהשניה.
"לילה טוב" הוא שובר את השתיקה ונושק לראשי.
"לילה טוב" אני ממלמלת אליו בחיוך.
פתאום הרגשתי את גופי מוטח במיטה, ויכולתי להירדם בקלות.
-----
YOU ARE READING
fake
Romanceאלינור מתערבת עם חברה הטוב ביותר, כריס שהיא תצליח להיות חברה שלו לחודש אחד בלי להיפרד ממנו. כריס בטוח בעצמו גם הוא וחושב שהוא יצליח להיות חבר של אלינור. הם מתערבים מי ייפרד אחד מהשני ראשון. הם מנסים לשבור אחד את השניה ולעשות את מה שהשני שונא, אך זה...
