fake

פרק 13: אני אוהבת אותך

אני קמה למחרת בבוקר עם חיוך על הפנים.
כל מה שכריס אמר לי אתמול נשמע חזק שראש שלי ולא עוזב אותי לרגע.
אני חושבת שאני מחבבת אותו. כלומר, תמיד אהבתי את כריס..בתור ידיד, חבר הכי טוב, לא משהו מעבר..

הפעם אני מרגישה שונה, כאילו זה סוג שונה של חיבה. אני מרגישה צורך לגעת בו כל שניה ושניה כשאני לידו, אני מרגישה את הלב שלי פועם כל כך חזק כשהוא מתקרב אלי שאני פוחדת שהלב שלי ייצא ממקומו. אני מרגישה שכל מה שאני רוצה זה להיות לידו, תמיד, בכל רגע ורגע. אני מרגישה..אני מרגישה..מאוהבת.

אני מאוהבת. אני מאוהבת בכריס. אני מאוהבת בחבר הכי טוב שלי.
אבל הוא אמר לי שהלב שלו שייך לי..זה אומר שהוא אוהב אותי גם..?
אני הולכת היום לבית הספר ברגל.
כריס לא בא היום לבית הספר. אחותו לא מרגישה טוב, כך הוא אמר לי, והוא צריך לשמור עליה.
אני מגיעה לבית הספר וכל מה שאני רוצה זה ללכת לכריס, להיות עם כריס, לנשום את הריח הממכר שלו, לגעת בו, לנשק אותו שוב..רק עוד פעם אחת.

הצילצול מעיר אותי ממחשבות עליו, כמו תמיד בזמן האחרון.
אני קופצת מאושר. אני הולכת במהירות לבית של כריס.
כשאני רואה את הבית שלו אני פשוט רצה אליו ומשחזרת בראשי את מה שאומר לו 'אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך'
אני רצה והרגליים שלי כבר כואבות אבל האדרנלין מחפה על כך.
אני דופקת בדלת ואחותו פותחת לי.
"היי לין. כריס בבית?" אני שואלת במהירות והיא מחייכת אליי.
"כן הוא למעלה" היא אומרת ואני רצה למעלה.
אני פותחת את הדלת שלו, הלב שלי פועם בהתרגשות, החיוך שלי כל כך רחב שאני פוחדת שהוא ייקרע לי את הפנים. ואני נשברת. כל חלק וחלק בי נשבר כשאני רואה אותו. איתה. מתנשקים.
העיניים שלי נשברות קודם מהמראה, אחר כך הלב שלי נשבר והראש שלי נשבר מרוב מחשבות. לאחר מכן הידיים שלי מאבדות תחושה ופתאום אני מודעת לכך שרצתי הרבה כל כך והרגליים שלי עייפות וכואבות.
וכל זה קורה בשניה. בשניה שאני רואה אותו, מתנשק עם סם.

-----

הפרק קצר אז אני מקווה שאני אצליח להעלות עוד פרקים כפיצוי⁦❤️⁩🤗