אני שומעת דפיקות במעומעם. אני מרוכזת בכריס מכדי לשמוע כל דבר אחר מנשימותיו החמות.
------------
"אלינור!" אני שומעת קריאה כאשר מישהו נכנס בדלת. אני קופצת בבהלה ואיתי גם כריס.
הקול מתעכל במוחי ואני מבינה עד כמה גרוע אני מרגישה. זה ג׳סטין.
"הנה את" הוא אומר בחיוך ומנשק אותי בלחי. כריס נרתע לאחור במבט מוזר.
האשמה אוכלת אותי מבפנים. מה זה היה? עמדתי להתנשק עם כריס? מה היה קורה אילו ג׳סטין לא היה בא?
הראש שלי מתפוצץ ממחשבות והבטן שלי מלאה באשמה והלב שלי עדיין רוצה את התחושה של כריס איתי.
"מי זה?" ג׳סטין שואל בעיניים ירוקות מחייכות. וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו שאם זה היה ההפך, וכריס היה במקום ג׳סטין הוא היה מתחרפן מקנאה. זה גורם לי לשחרר חיוך קטן מבין שפתיי אבל האשמה מיד מורידה את החיוך מפניי.
"כ..כריס" אני אומרת בגימגום קל. "חבר ילדות" אני מוסיפה וג׳סטין לוחץ את ידו של כריס. הם מחכים שאגיד עוד משהו. אני נאנחת מלאה באשמה ומבוכה. "כריס..זה ג׳סטין.." אני אומרת ומוסיפה במבוכה "החבר שלי"
"אז..מה אתה עושה פה?" ג׳סטין שואל.
"רק השגחתי על בן..אלינור הייתה צריכה עזרה" הוא ממלמל.
"שילמת לו?" ג׳סטין שואל אותי בלחש ואני מנידה בראשי.
ג׳סטין מוציא מארנקו מאה שקלים ונותן אותם לכריס.
כריס מביט בו בבילבול.
"על זה ששמרת על בן. תודה" הוא אומר בנדיבות ואני מחפשת מקום לקבור את עצמי.
"אה..לא..זה היה טובה קטנה..לאלינור" כריס עונה לו.
"אני מתעקש" הוא אומר באותם עיניים ירוקות מחייכות. כריס נראה נבוך, כמעט כמוני, אם לא יותר. הוא לוקח את הכסף בלית ברירה.
"אז אני אלך.." הוא אומר ויוצא מהדלת.
אני לא יודעת מה לעשות אני חצויה בין שני אפשריות ללכת אליו? או להשאר פה?
מה לעשות?!
הוא יוצא מהדלת ואני עדיין עומדת במקום, לא עושה דבר, קרועה בין שתי החלטות.
"אני רק אלך להגיד לו משהו" אני אומרת לבסוף לג׳סטין ורצה לכיוון כריס.
"כריס!" אני צועקת לו והוא מסתובב אליי, רגל אחת שלו בתוך מכוניתו.
הוא יוצא מהרכב.
"קראת לי?" הוא שואל בתקווה ואני מהנהנת. אנחנו עומדים זה מול זה במשך דקות שמרגישות כמו נצח. אני לא יודעת מה להגיד, מה לעשות. הוא מסתכל עליי, מחכה שאגיד משהו, כל דבר.
"לא משנה" אני אומרת לבסוף ופונה לחזור לביתי אבל הוא תופס בידי.
"לא. זה כן משנה. מה רצית?" הוא אומר לי רק מחכה שאגיד לו משהו.
אני מחייכת חיוך קלוש "אנחנו צריכים להתעדכן קצת..אתה לא חושב?" אני אומרת לבסוף.
הוא מחייך אליי חיוך שממיס את כולי "כן" הוא אומר מילה קטנה שגורמת ללב שלי לרקוד ריקוד ניצחון. "מחר זה טוב?" הוא שואל והלב שלי רק קופץ גבוה יותר למשמע המילים האלו.
אני מהנהנת בחיוך קטן והוא נכנס לרכב שלו.
"נתראה" הוא אומר.
הוא אמר שנתראה. חיכיתי לשמוע את המילה הזו בחזרה מלפני חמש שנים. ועכשיו שהוא אמר אותה אני מרגישה כל כך טוב.
אני חוזרת לביתי. שם ג׳סטין נמצא. הלוואי שהעניין ביני לבין כריס לא היה מסובך מידי..
YOU ARE READING
fake
Lãng mạnאלינור מתערבת עם חברה הטוב ביותר, כריס שהיא תצליח להיות חברה שלו לחודש אחד בלי להיפרד ממנו. כריס בטוח בעצמו גם הוא וחושב שהוא יצליח להיות חבר של אלינור. הם מתערבים מי ייפרד אחד מהשני ראשון. הם מנסים לשבור אחד את השניה ולעשות את מה שהשני שונא, אך זה...
