שנינו ניגשים למורה
"אתה לא מבין.." אני אומרת
"זה לא היה סצנה.." כריס ממשיך
"אנחנו לא רוצים.." אני אומרת
"להיות שחקנים ראשיים" הוא משלים אותי
"אתם רואים? יש בניכם את הכימיה הזו! זה מעולה! אם לא רציתם להופיע למה אתם בתיאטרון בכל מקרה?" הוא שואל ואנחנו נאנחים.
לבסוף הוא מגיש לנו את התסריט. אוף. כל כך הרבה שורות ללמוד. וזה לא החלק הנוראי, החלק הנוראי הוא שאני צריכה להציג את כולם עם כריס.
"לשיעור הבא אני רוצה שכולם ידעו לפחות את החלק הראשון.. נתראה" הוא אומר ואנחנו הולכים.
אני יושבת בחצר האחורית של הבית שלי ומדגישה את השורות שלי במרקר ורוד.
אני מסתכלת בתסריט. בהצגה קוראים לי אמה
ולכריס קוראים ניק. העלילה מדברת על כך שאנחנו לא יכולים להיות ביחד בגלל שהוא בעצם החבר של החברה הכי טובה שלי ואנחנו מתאהבים בסתר ולבסוף הכל מתפוצץ וזה נגמר בכך שהוא מתוודא באהבה שלו לאמה אבל היא כבר לקחה יותר מידי כדורי שינה והיא לא מתעוררת אז הוא הולך להתאחד איתה.
במילים אחרות זה גירסה חדשה לרומיאו ויוליה.
זה בדיוק מה שהיה חסר לי..מופע על זוג אוהבים..כשאני וכריס הדמויות הראשיות. אני ממש יכולה לשמוע את הצחוק של אלוהים.
הטלפון שלי מצלצל ואני רואה את השם של כריס על המסך.
"הלו" אני עונה באדישות. מה הוא לא מבין ב"אני לא רוצה קשר אליך" ??
"אלינור..טוב..אממ..ההצגה.. תסריט..לדעת" הוא מגמגם מילים חסרות משמעות.
"הפעם תגיד את זה בעברית.." אני נאנחת.
"צריך לדעת את החלק הראשון של התסריט למחר.." הוא אומר והקול שלו נשמע אפילו סקסי יותר מבעד לטלפון.
"נו ו..?" אני עונה.
"אנחנו הדמויות הראשיות.." הוא מזכיר לי. פאק. לא רק שאני אצטרך להופיע מול קהל סצנת דרמה רומנטית עם כריס..אני אצטרך ללמוד איתו את כולן!
זה רק אני או שהצחוק של אלוהים מתגבר..?
"בסדר..תבוא אליי מתי שבא לך" אני אומרת בחוסר עניין.
"עכשיו זה בסדר?" הוא שואל בנימוס.
"לך על זה" אני אומרת ומסתובבת בכיסא מחשב שלי בחדר.
"עוד רבע שעה אני אצלך" הוא אומר.
"ביי" אני אומרת ומנתקת, אפילו לא שומעת אם הוא אמר ביי בחזרה.
אני מחליפה בגדים לפיגמה קצרצרה ויורדת להכין לי נישנושים אבל צילצול הפעמון בבית שלי מסיח את דעתי ואני הולכת לפתוח.
"היי" הוא אומר מבוייש מעט. חבל שזה מעט. הוא צריך להיות הרבה יותר מבוייש.
"היי" אני אומרת באדישות. אני כבר לא מרגישה אליו כלום. לא כעס, לא קנאה, לא אהבה. לא כלום.
"כדאי שנתחיל, אתה לא חושב?" אני אומרת.
"כן כן..כדאי שנתחיל" הוא אומר ומתיישב.
אני קוראת את השורות שלי ומשננת אותם.
"שנתחיל?" הוא שואל ואני מהנהנת.
"אני לא יכול..אני רוצה אותך. לא אף אחת אחרת" הוא אומר ומחזיק בידי. בתסריט רשום כי הוא אמור להחזיק בשני ידיי אך ידו השניה אוחזת בתסריט וכך גם ידי.
"אבל אסור לנו, ניק. אתה איתה. אני לעולם לא אפגע בה.." אני אומרת ונחלצת מזרועו.
"הקשיבי לי אמה, הייתי חוצה את השמיים, קוטף לך את הירח במתנה, אוסף לך את כל הכוכבים לזר פרחים, הייתי נופל וקם, הייתי מתענה שנים שלמות..חיים שלמים..בשביל רגע איתך לבד, רק אני ואת, בלי אף אחד אחר." הוא אומר ומביט לי בעיניים. הנשימה שלי נעצרת והלב שלי פועם מהר. מה קורה פה? אני כועסת מידי. אני לא יכולה לאהוב אותו..הוא נישק את סם..ואולי הוא היה עושה יותר מזה אם לא הייתי באה..
"אני אוהב אותך" הוא אומר והניצוץ שבעיניו בוהק יותר. "נשקי אותי"
אני בודקת בתסריט.
"זה לא כתוב פה" אני אומרת.
"אה..כן..טוב..חשבתי שזה יהיה טוב יותר אם ניק יגיד לה שהוא אוהב אותה ותנשקי אותי.. את מבינה?" הוא אומר.
"בשביל זה יש תסריטאים..כדי לכתוב את התסריט. אתה מוזמן ללכת ולהיות אחד מהם או להיות השחקן ולהפסיק להוסיף דברים לא נכונים לתסריט" אני אומרת בקור והוא מביט בי פגוע.
"אה..כן..צודקת" הוא ממלמל.
-----------------
פרק קצת חסר פואנטה..אז מקווה שאני אספיק להעלות עוד פרקים היום
ובגלל הקורונה ("המאוד מאוד נחמדה הזו") יהיה לי יותר זמן לכתוב.
אז כנראה שמשהו טוב ייצא מכל הדבר הזה🤗
וכשאתם מדרגים אותי זה עושה לי כל כך טוב וזה רק מעודד אותי לכתוב עוד ועוד פרקים אז אני אשמח אם תצביעו😘
YOU ARE READING
fake
Romanceאלינור מתערבת עם חברה הטוב ביותר, כריס שהיא תצליח להיות חברה שלו לחודש אחד בלי להיפרד ממנו. כריס בטוח בעצמו גם הוא וחושב שהוא יצליח להיות חבר של אלינור. הם מתערבים מי ייפרד אחד מהשני ראשון. הם מנסים לשבור אחד את השניה ולעשות את מה שהשני שונא, אך זה...
