פרק 29: דוגמן

1.6K 77 2
                                    


"היי איז" אני אומרת ומניחה את המפתחות והגקט שלי על השידה בצד.

"היי בני בן" היא אומרת ומתעלמת ממני לגמרי.
בן מחבק את איזבל.

"מקווה שזה בסדר..הבאתי אותו ואת..טוב סוג של חבר ילדות" אני אומרת והיא מביטה בי בשאלה.

"היי" כריס אומר ושניהם מביטים זה בזו, מנסים להבין מאיפה הם מכירים אחד את השניה.

"טוב קדימה, לכי לשים את הבגדים..אני אמצא את מאי שתשמור על בן" היא אומרת לי אבל כריס מתערב בשיחה.

"אני יכול לשמור עליו" הוא מציע.

"אני..אה..לא..נראלי.." אני ממלמלת

"כן כן! כריס ישמור עליי!" בן קופץ בהתלהבות ואני נאנחת.

"בסדר בסדר" אני אומרת. יש לי דברים חשובים יותר לעשות מאשר להתווכח עם שני ילדים קטנים.

הם מצלמים כמה צילומים שונים בתלבושות שונות.

"איפה הדוגמן שלי??" טום שואל.

"אדוני, הוא אמר שהוא לא יגיע" אחת העוזרות ממלמלת אליו.

"מה זאת אומרת?! אני צריך דוגמן! תביאו לי דוגמן או שמישהו יפוטר פה!" הוא מאיים בכעס.
אני נאנחת בעצבים.

"מי זה?!" הוא שואל במבט חוקר. ואני מביטה לכיוון של מבטו.

לא לא לא לא לא לא לא!

"זה רק חבר מפעם. הוא לא קשור לזה" אני אומרת.

אבל טום מביט מכל כיווניו של כריס.

"תגיד אתה דיגמנת? או אולי מדגמן?" הוא שואל.

"לא.." הוא עונה

"מה דעתך לעשות את זה?" הוא שואל והלב שלי נעצר.

בבקשה תגיד לא בבקשה תגיד לא אני מתפללת.

"אממ..כן..למה לא" כריס עונה. התפילות שלי לא נענות. פאק.

"מעולה! מעולה!" טום אומר בחיוך מרוצה על כך שמצא מחליף בכזו מהירות, שולח אותו להחליף למותג.

"למה אנחנו מדגמנים בדיוק?" הוא לוחש לי באוזן.

"לחנות אחת בצפון העיר" אני עונה בלחש.

"עכשיו, תקשיבו מה תעשו...אני רוצה שתחבק אותה מלמעלה ותספר לה משהו מצחיק ואת אלינור תצחקי ותעשי את הקסם שלך שגורם לך להיראות מדהים כל כך" הוא אומר ומנופף בידו.

כריס מתקרב אליי ומחבק אותי, אנחנו צמודים.

"את יודעת על מה חשבתי?" הוא לוחש.

"מה?" אני מסתכלת עליו.

"בכל החמש שנים האלה התגברתי על הפחד שלי.." הוא אומר ברצינות

"פחד ממה?" אני שואלת.

"מחזיות." הוא לוחש באוזן ואני מתחילה לצחוק.
אני מסתכלת עליו בעיניים החומות שלו והוא מביט בעיניי הכחולות שלי.

הלב שלי מתפרפר ואני מרגישה שהחום בגוף שלי עולה.

מה לעזאזל?! חשבתי שכל זה יעבור לי עם הזמן ..אבל הכל חוזר בן רגע כשהוא נוגע בי.

"נפלא!" טום אומר מאושר עד הגג. הוא נותן לנו עוד תנוחות מביכות שונות לעמוד בהם.

"עכשיו אני רוצה שתתנשקו" הוא אומר ואני נדרכת.

"טום אתה צוחק נכון?!" אני אומרת.

"ממש לא. החוזה שלך אומר שתוכלי להתנשק אך לא לעמוד בתנוחות שונות שנותנות הרגשה מינית" הוא מצטט.

"אבל לכריס אין חוזה!" אני אומרת.

"אממ.." טום חושב "יש לך בעיה עם לנשק את אלינור כריס?" הוא שואל.

אוי נו באמת! אתה צוחק עליי נכון?!

"לא אין לי בעיה.." הוא ממלמל.

"נפלא!" טום אומר.

הוא רוכן אליי ומנשק אותי, נשיקה רכה כזו שמשאירה לי עיקצוצים נעימים על השפתיים.

איזבל מצלמת תמונות זריזות ואומרת לי לאחר כמה שניות שסיימנו להיום. תודה איזבל. אם זה היה יותר מכמה שניות אני לא יודעת מה הייתי עושה עם עצמי.

"זה בטח היה מביך" היא אומרת לי בחדר ההלבשה.

"למה את מתכוונת?" אני שואלת אותה.

"הנשיקה ההיא. ואחרי כל השנים האלה..זה בטח דיי מביך, לא?" היא שואלת.

"אני..אה.." אני מגמגמת.

"נזכרתי מאיפה הוא מוכר לי כל כך. זוכרת את היום ההוא בים?" היא אומרת ואני מהנהנת. איך אני אוכל לשכוח, זה מה שהפך אותי לדוגמנית היום..

"אז זה היה הוא איתך. נכון?!" היא אומרת ואני מהנהנת אליה שוב.

"הו פאק" היא אומרת ואני מכה אותה.

"בן בא לפה! תסנני את הקללות!" אני אומרת לה ומחייכת מיד כשבן רץ אליי.

fakeWhere stories live. Discover now