והנה מתחילים את החלק השני..
"הו ניק! התגעגעתי" אני אומרת
"אבל רק הרגע ראית אותי" הוא מצחקק ציחקוק מזויף.
"אבל התגעגעתי אליך..כשזה רק אני ואתה" אני מקריאה.
"התגעגתי אלייך גם" הוא אומר ומזיז את שערי מאחורי אוזני וזה מעביר לי צמרמורת כרגיל.
הוא רוכן לנשק אותי כמו בתסריט אבל אני ידי חוסמת את שפתיו והוא מביט בי מבולבל.
"רק כשהמורה ירצה לראות נתנשק. פעם אחת!" אני קובעת והוא מגלגל את העיניים.
"מה?!" אני אומרת ומשלבת את ידיי בכעס והוא מגחך.
"מה מצחיק בדיוק?" אני שואלת בזילזול.
"זה רק ש.." הוא מתחיל לומר
"זה רק ש..מה?!" אני ממשיכה ברוגז.
"זה רק שאת חמודה שאת כועסת" הוא אומר ואני פתאום מתרככת וסומק מתווסף אל סומק הכעס שבפניי.
אני שותקת והוא מביט בי בעיניים שלו. אוף. כמה שאני מהופנטת מהעיניים שלו.
אני נאלצת להרים את ראשי בכדי להסתכל עליהן.
אני מרגישה את הנשימות שלו עליי וזה מחמם אותי, מבפנים.
"אני חושבת שזה הכל להיום.." אני אומרת. מה זה היה הרגע? איך זה הגיוני שאני מונעת נשיקה ממנו ובכל זאת יש את הקטע הרומנטי והמוזר הזה?
"אבל לא הספקנו הכל..אנחנו צריכים להראות את זה למורה מחר" הוא אומר.
"אז אני מניחה שנאלתר.." אני אומרת והולכת.
"צריכה טרמפ?" הוא שואל.
"אני מעדיפה ללכת ברגל, בבוץ, בלי רגליים" אני אומרת במרירות והולכת לביתי.
אני מקווה שמחר לא יגיע ואני לא אצטרך לנשק מחר את כריס..כי הדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא ינשק אותי..כי אני יודעת שאני אכנע לזה.
-----
מקווה לכתוב עוד..אני קצת במחסום כתיבה אבל מקווה לכתוב כמה שיותר מהר
סליחה על הפרק הקצר
תהנו לכם😘
YOU ARE READING
fake
Romanceאלינור מתערבת עם חברה הטוב ביותר, כריס שהיא תצליח להיות חברה שלו לחודש אחד בלי להיפרד ממנו. כריס בטוח בעצמו גם הוא וחושב שהוא יצליח להיות חבר של אלינור. הם מתערבים מי ייפרד אחד מהשני ראשון. הם מנסים לשבור אחד את השניה ולעשות את מה שהשני שונא, אך זה...
