fake

פרק 20: מצטערת

למחרת אני מתעוררת, עדיין בחרטה כל מה שאמרתי לכריס אתמול.
אני אתנצל.

"היי כריס..אני מצטע-" אני מנסה להגיד לו.

"תחסכי את זה ממני!" הוא קוטע אותי בכעס.

"אבל אני באמת מצטערת..אני לא התכוונתי..אני סתם כעס--" אני מנסה להגיד לו אך הוא קוטע אותי שוב.

"לא הספקתי להגיד לך..כי ברחת..כמו שאת תמיד עושה" הוא אומר.

"להגיד לי מה?" אני שואלת.

"אני שונא אותך גם" הוא אומר וכולי מתרסקת. כאילו כל כוח שבי נעלם. אני עומדת מולו המומה.

"כן..זה לא נחמד בדיוק, נכון?" הוא אומר מרוצה מעצמו. לפני שאני מצליחה להוציא מילה מהפה העיניים שלי מדברות במקומי ומתחילות להזיל דמעות. וכריס הולך, בלי להסתכל לאחור, עליי.

אני לא מספיקה להרגיש את היום כי אני פשוט לא מצליחה לשחזר את המילים שלו בראש שלי "אני שונא אותך"

לא ידעתי ששלוש מילים פשוטות יכולות להכאיב בכל כך הרבה דרכים.

אני צריכה להסביר לו..אני צריכה לעשות משהו שיראה לו שאני לא שונאת אותו, שאני ההפך מזה.

יום אחר כך אני הולכת לכריס, משננת בראשי את מה שאני רוצה לומר לו.
הוא לא בא לבית הספר.
אני מבריזה. אני מעדיפה לראות אותו ולהגיד לו עד כמה אני מצטערת ועד כמה אני לא שונאת אותו..

אני פותחת את דלת ביתו וקשה לי לשמור על אדישות.

סם יושבת בשקט ואוכלת תפוח. היא לא לובשת חזייה והתחתונים שלה מוסתרים עם חולצה גדולה.

זו..זו החולצה של כריס.
אני יודעת מה זה אומר..אבל אני לא רוצה להאמין בזה..

"היי אלינור, לא ראיתי אותך" היא אומרת וחיוך מרוצה מתפרש על פניה. אני יוצאת מההלם שהיכה בי "אה..סם..כריס..מה..איפה" אני מגמגמת.

"כריס במיטה" היא אומרת ונוגסת עוד ביס בתפוח. "תדפקי לפני שאת נכנסת..יש לי הרגשה שהוא עדיין עירום" היא לוחשת לי ומתרחקת ממני וממשיכה לאכול את התפוח הירוק שלה.
אני לא יודעת מה להגיד.

"מה את עושה פה?" אני שואלת לבסוף.

"זה לא ברור מאליו?" היא אומרת עם אותו החיוך שגורם לי לבחילה "אבל אם את שואלת..היה לי לילה מדהים עם כריס..ראית את הגוף שלו?! זה לא ייאמן" היא אומרת ונוגסת שוב בתפוח המסכן.

"ל..למה?" אני מגמגמת.

"למה מה? למה שכבתי איתו? כי הוא כל כך טוב בזה..כדאי לך לנסות איתו.." היא אומרת ומעבירה בי מבט נגעל "בעצם, לא נראלי שהוא ירצה איתך"

אני מגלגלת את עיניי אבל אני חוששת שזה נכון. כריס באמת לא ירצה לעשות איתי את זה..הוא אפילו לא יכול להיות לידי אחרי שפלטתי שלוש מילים מטופשות.

"את יודעת..את סתם אחת בשבילו!" אני אומרת.

"הא? באמת? ואיכשהו.. גם כאשר אני רק 'סתם אחת' בשבילו..אני יותר ממה שאת אי פעם תהיי. ואת עדיין תרצי להיות במקומי" היא אומרת ברוע.
"את היית רוצה להיות במקומי, כשהוא מעליי, לוחש לי שהוא אוהב אותי. שהוא נותן לי את החולצה שלו שלא ארגיש עירומה למרות שהוא אמר לי שאני מהממת" הוא מפרטת לי ואני נגעלת.

"מספיק!" אני קוטעת אותה בגועל. היא צודקת. באמת הייתי רוצה להיות במקומה.

"סם? אלינור?" אני שומעת את כריס במדרגות. הוא נשמע מסוחרר.

"היי" סם אומרת ומנשקת אותו אבל הוא נרטע וזז ממנה והיא נשארת כעוסה.

"אלינור? מה את עושה פה?" הוא שואל מבולבל.

"אני..אני רק באתי להגיד שאני מצטערת..אבל זה דיי ברור שזה לא זמן טוב בשבילך..או שעליי לומר בשבילכם..אז אני אלך" אני אומרת והולכת.

"חכי רגע!" הוא אומר והולך אליי מסוחרר.

"אני..זו הייתה טעות..הייתי שיכור" הוא אומר.

"זה לא משנה כריס..רק באתי להגיד שאני מצטערת..אני בחיים לא אוכל לשנוא אותך" אני אומרת בגרון חנוק מדמעות.

"אז את לא שונאת אותי עכשיו?!" הוא אומר מופתע אבל שמח מעט.

"לא. אני לא שונאת אותך כריס. אני מאוכזבת ממך..אני עצובה בגללך..אני בעיקר כל כך כועסת, עליך..וגאד אין לי מילים בכלל לתאר עד כמה אני פגועה ממך..אבל לא. שונאת אותך אני לא." אני אומרת בכנות.

"איך זה יותר טוב?! אני מעדיף שתשנאי אותי מאשר שתרגישי ככה!" הוא אומר.

"טוב..אז כנראה שהיית צריך לחשוב על זה לפני שהשתכרת" אני אומרת.

"את לא יודעת למה השתכרתי כמו מטומטם!" הוא אומר.

"ואני גם לא רוצה לדעת.." אני אומרת לו בחזרה והולכת.

--------

דרמה דרמה ועוד דרמה!! יאיייי
אתם שונאים את סם כמוני?
מקווה לכתוב עוד..איך אתם בחופשת הקורונה?
תאמינו לי שאני מחכה בדיוק כמוכם שהם יהיו ביחד..כנראה שכולנו ניאלץ לחכות..

ואם אתם מגיבים לי זה ממש מעודד אותי ועושה לי את היום וזה רק גורם לי לרצות לכתוב עוד ועוד😍

אוהבת😘