אני לומדת את שאר היום שלי והולכת לשיעור תיאטרון.
"היי" אני אומרת שלום יבש לכריס אבל על פניי יש חיוך מזויף.
"הכל בסדר?" הוא שואל. הוא מכיר אותי. הוא מכיר אותי טוב מספיק כדי לדעת מתי יש עליי מסכה של רגש.
אני לא עונה לו. אני לא רוצה לשקר לו, אבל אני לא רוצה להגיד לו עד כמה רציתי שהוא ינשק אותי, ולמה הוא לא עושה זאת יותר..?
"אלינור?" הוא שואל שוב. ושוב אני שותקת.
"אוקי חברים בואו נתחיל.." המורה לתיאטרון מתחיל לדבר ואני מודה על כך שהוא בא מוקדם כי אחר כך הייתי צריכה לדבר לבסוף עם כריס. אני מקווה שהוא ישכח מזה..
המורה מדבר על הצגה שנציג לקראת סוף המחצית.
אני שוקעת במחשבות אחרות..מחשבות על כריס.
מה נסגר איתי?!
למה הוא לא מנשק אותי..?
מה אם אני מנשקת גרוע. או אפילו נורא יותר, מה אם אני לא מספיק טובה בשביל כריס..מה אם הוא לא אוהב את השפתיים שלי..תמיד חשבתי שהם גדולות מידי..
"היי, היה צילצול" הוא מקפיץ אותי מאחור.
"אה? אה! ברור..כן..אממ..אני אלך" אני אומרת בשורת גימגומים מביכה.
"חכי רגע אלינור" הוא אומר ותופס בידי. אני רוצה שהיד שלו תעבור בשיער שלי, שוב ושוב.
"מה יש?" אני שואלת בתמימות.
"הכל בסדר?" הוא שואל את אותה שאלה.
"ברור שכן" אני עונה משתדלת כמה שיותר שהחיוך יראה אמיתי.
"קדימה אל..אני יודע שאת לא באמת שמחה..הכל בסדר?" הוא שואל שוב.
"זה פשוט..זה פשוט.." אני מגמגמת. אני לא יודעת איך להמשיך את המשפט.
"זה פשוט מה?" הוא מאיץ בי.
"יש משהו לא בסדר בי? השפתיים שלי עבות מידי נכון?" אני שואלת ודמעות בעיניי. למה כל כך קשה לו לנשק אותי? אני עד כדי כך מגעילה אותו?
"לא לא, אני אוהב את השפתיים שלך. כולם אוהבים אותם" הוא אומר ומעביר את ידו על שפתיי. אני לא רוצה רק את היד שלו, אני רוצה שהפה שלו יעבור כל שפתיי גם הוא.
"אז מה לא בסדר בי? אני מנשקת גרוע?" אני מסתכלת למעלה, עליו, בעיניים הנוצצות שלו.
"לא!" הוא קופץ פתאום "כלומר..לא..לא שאני ראיתי.." הוא ממלמל.
"אז מה לעזאזל לא בסדר בי?!" אני צועקת עליו והדמעות שלי זולגות בעיניי.
"אלינור..הכל בסדר איתך!" הוא אומר מאוכזב..או שאולי בעצם עצוב "את מושלמת. כל פרט ופרט בך מושלם.. זה כאילו אלוהים תיכנן אותך במשך שעות. אני אוהב כל משהו בך. את השיער הארוך החום והגלי שלך. את העיניים המשגעות שלך. את הגוף המטורף שלך. את השפתיים, גאד השפתיים שלך פשוט מושלמות. אלינור..את מושלמת. האופי שלך כזה מדהים, אני אוהבת שאת צוחקת ומשתוללת ואני אוהב שאת קנאית" הוא אומר ואני מצחקקת. "אני אוהב הכל בך. אז שלא תעזי להגיד אפילו לשניה שאת לא בסדר. כי את יותר מבסדר, את אלינור" הוא אומר והדמעות שלי מתחדשות אך שהפעם הם יורדות מהתרגשות. הלב שלי מתפרפר בכל מילה שהוא אומר לי.
"אז..אז למה אתה לא מנשק אותי?" אני לוחשת.
"אני מפחד להתאהב בך אלינור" הוא לוחש לי גם. פאק. לא התכוונתי שהוא ישמע את זה.
"א..אתה מה?" אני שואלת שוב מגמגמת.
"זה לא משנה אלינור. כי זו רק את. וזה רק אני. וכל זה רק זיוף אחד גדול. זה רק התערבות" הוא אומר והלב שלי מתנפץ, כי אני יודעת שהוא צודק. זאת רק אני, וזה רק הוא, והכל זה רק זיוף אחד גדול..זה רק התערבות.
אבל בשבילי זה לא היה "רק"..
וזה מה שניפץ את הלב שלי.
אבל המחשבה שזה לא "רק" עוברת מהר. אני יודעת שכריס צודק.
וזה באמת רק התערבות.
YOU ARE READING
fake
Romanceאלינור מתערבת עם חברה הטוב ביותר, כריס שהיא תצליח להיות חברה שלו לחודש אחד בלי להיפרד ממנו. כריס בטוח בעצמו גם הוא וחושב שהוא יצליח להיות חבר של אלינור. הם מתערבים מי ייפרד אחד מהשני ראשון. הם מנסים לשבור אחד את השניה ולעשות את מה שהשני שונא, אך זה...
