fake

פרק 11: רמאית

~~

"היי, את באה איתי היום, נכון?" כריס שואל.
"אה? כן ברור" אני מסכימה שאני אפילו לא יודעת למה.
"מצויין" הוא אומר ואני כל כך רוצה נשיקה ממנו..אבל רצון זה דבר טוב..
אני נאנחת באכזבה.
שאר היום חולף במהירות וכריס לוקח אותי לביתי ונכנס איתי.
"אז..מה עושים?" הוא שואל.
"אני יודעת" אני אומרת וחיוך מתפרש על פני.
"קח" אני אומרת ומגישה לו שלט פלייסטיישן.
"את רוצה לשחק פיפא?" הוא שואל בחוסר אמונה ואני מהנהנת בחיוך.
אנחנו משחקים בדבר הלא מובן הזה וכל מה שאני עושה זה סתם ללחוץ ברנדומליות על כפתורים בשלט.
"וזה גול!" אני מתלהבת.
"את פשוט כזו מזליסטית!" הוא מתלונן.
אנחנו ממשיכים לשחק והוא כמעט מצליח להבקיע לי אך אני קופצת על גבו.
"רדי ממני משוגעת!" הוא מתנער אבל אני מסתירה את עיניו.
הוא קם מהמיטה שלי ואני מתרוממת על גבו בצעקה.
"תוריד אותי!" אני צועקת חסרת אונים אבל הוא רץ איתי בביתי.
"אז תודי שאת רמאית!" הוא אומר.
"בחיים לא!" אני מתעקשת.
"לא במדרגות!" אני ממשיכה לצעוק אבל הוא מתעלם ורץ כשאני על גבו במדרגות.
"תודי שאת רמאית!" הוא ממשיך.
"אוקי אוקי" אני מודה " אני רמאית"
"כן..אבל את הרמאית שלי" הוא אומר ואני מסמיקה.
הפנים שלי הפוכות מול פניו ואני עדיין מוחזקת על גבו.
אנחנו שותקים וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה כמה שאני רוצה לנשק אותו.
אנחנו כל כך קרובים, מילימטרים ספורים מנשיקה אחת שאני כל כך רוצה.
אני מרגישה את השפתיים שלו על שלי וכל מה שחשבתי עליו נעלם. הכל. אין שום דבר מסביבי. רק אני וכריס.
אני מתנתקת ממנו.
דיי מוזר להתנשק כשאני הפוכה, אבל מוזר טוב שכזה.
פתאום אני מרגישה שהעולם מתהפך והרגליים שלי שוב על הקרקע.
"כדאי שתתארגני את לא חושבת?" הוא אומר במבוכה, משנה את הנושא.
"רק לפני שאני מתארגנת..לאיפה אמרת שאני באה?" אני שואלת. הוא מגחך כי הבין שלא הקשתי למילה שהוא אמר והסכמתי ללכת בלי לדעת לאן.
"ליום הולדת של סם" הוא אומר בקלילות.
"לא לא לא לא לא" אני לא אלך למסיבה של הזונה הזו בשביל שהיא תמרח על כריס ואני אעמוד בצד כמו סתומה. זה לא יקרה.
"את אמרת לי שכן. נו אלינור! הבטחת לי!" הוא אומר.
"אוף" אני נאנחת.
"אני אבוא עוד שעה וחצי. תתארגני." הוא אומר ומנשק את לחיי בעודו הולך. משאיר אותי עצבנית עם עיקצוצים נעימים בלחי.
זה רק מסיבת יום הולדת..זה לא יכול להיות עד כדי כך רע, נכון?