פרק 46: לעזוב

1.4K 68 3
                                    

"אז..אתם ביחד עכשיו?" היא שואלת.

"כן..כלומר לא..אולי.." אני מגמגמת "אני לא יודעת" אני אומרת לבסוף.

היא מהנהנת בראשה מעט.

"אני מצטערת" אמרנו היא ואני באותן שניות.

"לא הייתי צריכה לעזוב אותך ככה..לא תיארתי לעצמי מה את עוברת עכשיו" היא מילמלה.

"אני לא הייתי צריכה להסתיר את זה ממך. אבל פשוט חשבתי שיהיה נבון יותר להשאיר את זה לעצמי..ברור לי שזה לא היה כזה נבון אחרי הכל" אני אומרת בגיחוך קל וזה מעלה חיוך קטן על שפתיה.

"טוב אז אפשר לעבור לנושא אחר?" היא שואלת בהתלהבות ואני מהנהנת במהירות  "מה קרה פה? איך הגעת למצב הזה?"

"שתיתי בקבוק שלם של אלכוהול במהירות גדולה מידי ואני לא יודעת ממש מה קרה..אני זוכרת שכריס בא..ואחרי זה אני זוכרת אותי..פה."

אמרתי בפשטות.

איזבל הביטה בי המומה והחלה להכות אותי מכות קלות ביד.

"את נורמלית?!" היא צועקת בבהלה.

"הכל בסדר עכשיו!" אני מרגיעה אותה אבל היא עדיין נסערת.

"איך כריס הגיב לזה?" היא שואלת פתאום.

"בואי נגיד שהתגובה שלך הייתה ממש בונבוניירה ליד התגובה שלו.." אמרתי והיא צחקה.

"הוא התחיל לצעוק עלי.." פירטתי ואיזבל הביטה בי במבט שאומר 'מגיע לך'

"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי" מילמלתי.

"הוא אמר לך מה?!" היא צעקה ואני נאלצתי להשתיק אותה.

"ליתר דיוק אני אמרתי לו שאני אוהבת אותו קודם.." המשכתי למלמל.

היא הסתכלה עליי פעורת עיניים ופעורת פה.

"אני לא מאמינה!!" היא התחילה לקפץ באושר ולחבק אותי חזק, אולי חזק מידי.

"אל תתלהבי יותר מידי. הוא עוזב בשבועות הקרובים" אמרתי לה והיא שיחררה אותי מחיבוקה.

"מה זאת אומרת עוזב?!" היא אמרה בהלם.

"הוא חוזר לבית שלו..בח"ול" מילמלתי בעצב.

לפני שמישהי מאיתנו הייתה צריכה להגיב בן נכנס בשמחה יחד עם כריס, אוחז גלידה חצי אכולה בידו.

איזבל נותרה עם פרצופה ההמום ואני ניסיתי להסתיר את עצם העובדה שדיברנו על כריס בזה הרגע.

"אני חושבת שאני אלך" איזבל אומרת פתאום ואני מביטה בה המומה "בן קדימה, אם תזדרז אולי נספיק לחנות הצעצועים הקרובה" היא ממלמלת אליו.

"רגע איזבל!" אני אומרת אבל היא יוצאת מהחדר בהטלת פצצה "אולי כדאי שתדברו על זה שאתה עומד לעזוב" היא לוחשת והולכת.

fakeWhere stories live. Discover now