פרק 2: מסיבה

2.6K 118 2
                                    

אני נכנסת למקלחת ונותנת למחשבות לזרום יחד עם המים החמים.
אני מוציאה מארוני שמלה שחורה וקצרה ולובשת אותה. אני קושרת סביב גופי ג'קט משבצות אדום ונועלת נעליים תואמות.
אני שמה קלות אודם אדום על שפתיי העבות ופתאום הדלת נפתחת והאודם נמרח על הלחי שלי.
"נו באמת" אני אומרת ומקללת בשקט.
"מצטער..בואי אני יעזור לך" כריס אומר.
אני מגלגלת לכיוונו עיניים"כאילו שאתה יודע לשים אודם" אני עוקצת אותו.
"בואי ותראי" הוא מחייך את החיוך הערמומי שלו.
אני ניגשת אליו עם אודם אדום בידי.
אני מסתכלת למעלה אל עיניו החומות. הן נראות כמו מגדלור בלילה. מדהים כמה שגם שעיניו חומות הן מבריקות ונוצצות, רק דורשות שהסתכלו עליהם.
הוא מנגב את האודם האדום מהלחי שלי ומצחקק.
אני מגלגלת שוב את עיניי ועיניי חוזרות ישירות להביט בעיניו. כשהוא נוגע בשפתיי אני נואשת לנשיקה ממנו. הנשיקות שלו רכות ומדהימות.. אבל זאת רק נשיקה אחרי הכל..וזה כריס.

הוא שם בזהירות ולאחר מכן מגיש לי את האודם.
אני מביטה במראה והאודם על שפתיי באופן מושלם.
"קשה לשים לך אודם. יש לך שפתיים יותר גדולות משל כל אחת בעולם" הוא מצחקק.
"אה..תודה?" אני אומרת ומצחקקת יחד איתו.
"קדימה אנחנו מאחרים יפה שלי" הוא אומר ואני שוחקת שיניים. אני כל כך שונאת את כל השטויות האלה והוא יודע את זה.
אולי הוא חושב שבגלל שאיני סובלת את כל הדביקות הזאת, אך הוא שוכח שאני לא מאמינה באהבת אמת או בכל שאר הדברים האלה, אני מאמינה במדע, משהו שאפשר להוכיח.
כריס לעומת זאת ההפך הגמור. וזה למה אני חושבת שהוא ייפרד ממני קודם.

הוא גורר אותי למכונית שלו ואני מתיישבת לידו.
"כולם עומדים להיות שם. זה עומד להיות נפלא" הוא מחייך. הוא חושב שזה ישבור אותי. חה. זה רק מתחיל.
"אוי זה יהיה נפלא! אני רוצה שיראו מה החבר שלי יעשה לי לוולנטיין" אני אומרת. מזל שזה החודש של יום האהבה. כל הנתונים עובדים לטובתי.
הוא מזיע קלות. הוא יודע שאני רוצה משהו מושקע במיוחד.

אני והוא נדחקים בין אנשים ולבסוף מגיעים לספה ריקה לגמרי. מושלם.
אני מתיישבת "תביא לי משהו לשתות, ותזכור, אתה הנהג שלי" אני מזכירה לו שהוא לא יכול לשתות כשיש לו חברה.
כריס הולך בכעס לכיוון האלכוהול.
וויל מתיישב לידי.
"מה אתה רוצה וויל?" אני שואלת בחיוך קטן ומקווה שהוא לא שם לב.
"רק את הכבוד לשבת לידך" הוא אומר ואני מצחקקת מעט.
"ואיפה בדיוק הכבוד?" אני מרימה גבות.
"את יודעת, את מורידה מעצמך יותר מידי, את מדהימה" הוא אומר ונושק ללחיי ואני מסמיקה.

"מה נראלך שאתה עושה?!" אני שומעת את קולו של כריס.
"כריס תירגע, הוא רק התיישב פה" אני אומרת ומנסה להרגיע את כריס.
וויל נבהל ונמהר לדבר "אחי מצטער, לא ידעתי" והוא נעלם כלא היה.
כריס התיישב לידי והביא לי את כוס הפלסטיק האדומה באלימות והשתייה נשפכת על שמלתי.
"כריס מה נסגר?! אני הולכת לנקות את השמלה שלי, תזכור שאתה הנהג שלי, ותסביר לי אח''כ מה קורה איתך" אני אומרת והולכת עצבנית אל השירותים. בדרך אני רואה הרבה זוגות מתמזמזים, ככה זה תמיד במסיבות?
אני חוזר ועוברת במקום שבו נמצא רוב האלכוהול. למה לא?
אני מספיקה לשתות שתי כוסות פלסטיק אדומות וכשאני חוזרת אל כריס אני נופלת על הספה שיכורה.

fakeWhere stories live. Discover now