fake

פרק 51: נפלא

השעות בצילומים עברו מהר יותר משציפיתי.

"אז מה יש?" איזבל שאלה כשהיא מחזיקה בידה כוס קפה מוקה ומצחית מכוסה הענקי היה מלא קצפת.

"איך את שותה את זה?!" אני לוגעת לה בגיחוך בעודי שותה כוס קפה גדולה וחמה.

"תצחקי תצחקי אבל זה טעים! עכשיו את יכולה לספר לי מה לעזאזל מטריד אותך כל כך?"

"כריס.." נאנחתי "ובן"

היא הביטה בי במבט שואל ואני התחלתי לדבר, פירטתי כל רגע ורגע, הקטע שכריס עזב, שהוא יבוא רק פעמיים בחודש, שבן כועס ולא מוכן אפילו להביט בי.
"וואו" היא פלטה.

"זאת אומרת, זה נורא אלינור!"

נאנחתי. כאילו שאני לא יודעת את זה.

"אל תדאגי..אני בטוחה שכריס יתגבר על זה מהר מאוד..אולי אפילו לפני שהוא יעזוב! ובן..טוב בן הוא ילד..אבא שלו עזב אותו, פעמיים לפני שהוא הגיע לכיתה א אפילו..אל תיפגעי יותר מידי, תני לו זמן להירגע" היא ניחמה אותי.

"אוך אני כזו טיפשה!" אמרתי ודפקתי את ראשי בשולחן.

איזבל ציחקקה וליטפה את שערי.

"למה שלא תגידי לו שזה מה שאת מרגישה, אלינור?" היא שאלה "למה שלא תגידי לו שאת רוצה שהוא יישאר?"

"זה מסובך איזבל.." אמרתי והרמתי את ראשי מן השולחן "אני לא יכולה לבקש ממנו את זה..זה אנוכי!" אמרתי.
"אולי..אבל אולי את צריכה להיות רק לרגע אנוכית" היא אמרה.

"אולי " חזרתי אחריה. "אבל מספיק לדבר עליי, זה כל מה שאנחנו עושות בחודשיים האחרונים! מה איתך, איזבל?!" אני שואלת וקולי הופך מיד למתלהב.

היא מסמיקה.

"יש לך מישהי נכון?!" ההתלהבות שלי גברה.

היא האדימה עוד יותר

"קוראים לה גוזפין. היא פשוט כזו חמודה..פגשתי אותה בבית קפה, היא נתנה בי מבט אחד וכבר ידעה שאני פחות בקטע של בנים" היא ציחקקה.
"מה! לי לקח חודש לגלות! וזה עוש אחרי שגרנו בחול ביחד לתקופה!" אמרתי המומה.

היא צחקה אפילו יותר.

"אני זוכרת את ההלם שהבאתי בחורה לדירה" היא ציחקקה.

גילגלתי את עיניי.
התגעגעתי לזה.

לחיים נורמלים.

לציחקוקים עם חברה ורכילויות, ללכת לעבודה בלי יותר מידי דרמה.

הבנתי שהכל תקף אותי ולא הרגשתי רגועה במשך למעלה מחודשיים!
"אני צריכה לאסוף את בן" אמרתי.

"ביי" איזבל אמרה ונשקה ללחיי.
נסעתי לכיוון הגן של בן. בן עדיין כעס.

"היי, בני, רוצה שנעשה היום משהו?" שאלתי.