fake

אפילוג: שתיים עשרה שנה לאחר מכן

אפילוג.

~ שניים עשר שנים לאחר מכן ~

"אמא! לבן יש חברה!" דיאנה צועקת ומתגרה בו.
היא הייתה כבר בת 11 וידעה טוב מאוד איך לעצבן את בן.

היא הייתה ההפך הגמור בן, השיער שלה היה חום ועיניה היו חומות מנצנצות בדיוק כמו שקיוויתי.
היא הייתה חכמה ולמרות גילה היא לא הייתה תמימה כפי שנראתה.

"זה לא נכון! פשוט אני ורייצל התערבנו מי יפרד ממי קודם" הוא אמר מסמיק מעט.
אני וכריס צחקנו.

"למה אתם צוחקים?!" שאלה דיאנה בבילבול.

"בלי סיבה" שיקר כריס.

ציחקקתי.

"בואי נאמר שלבן לא תהיה התערבות קלה" אמרתי.

איזבל באה לבקר.

"אז כריס, איך הולך בעבודה?" שאלה ג'וזפין.

"טוב מאוד. אני עוד מעט מתחיל את הבימוי של הסרט החדש" הוא ענה.

"ואיך אצלך ג'ו? כבר הצלחת למכור את הבתים?" שאלתי. ג'וזפין היא מתווכת והיא נהדרת בזה, היא עזרה לנו למכור את הבית הקודם ולעבור לפה, ההורים שלי עברו לבית קטן ושקט יותר.

"ואיך הילדים, עדיין מוציאים ממך את כל העצבים?" שאלה איז.

"האמת, הילדים בכיתת תיאטרון השנה מוכשרים יותר ממה שציפיתי" עניתי בגיחוך.

"אתם יודעים שלבן יש חברה!" דיאנה שוב נידנדה על הנושא הזה.

"אין לי חברה! זה מזוייף!" הוא אמר בעצבים לדיאנה.

"אל תבנה על זה" אני וכריס אמרנו באותו הזמן, מצחקקים.