כנפיים של לוחמים

-6-הבחור השוטה-

ג'ייסון דומארק

עוד לילה שבו טרפתי אותו בחרפת האלכוהול, זה היה כמו כל לילה רגיל במהלך התשע שנים האחרונות, זה הגיוני? עדיין לאהוב ולא להפסיק לחשוב על בחורה שפגעת בה שוב ושוב, לחיות בידיעה שאתה צריך לבקש ממנה סליחה,

לבקש את החמלה שלה, אני יודע שהיא לא תסלח לי, קלאני הייתה אחת מהנשים שאהבתי, אבל לעומת האחרות היא הייתה מיוחדת, היא נלחמה עליי כשכבר ויתרתי, היא נלחמה עליי יותר מכל מה שבן אדם אחר אי פעם נלחם עליי,

אבל אני הייתי אידיוט חסר לב, שברתי את הלב שלה שוב ושוב, והיא נתנה לי הזדמנויות בלי סוף, ואני רק ניצלתי אותם על מנת לקבל את הגוף שלה לתענוגות שלי,

עם הזמן, ועם חלוף השנים, הבנתי מה הפסדתי, למרות שאני והיא כבר לא צעירים, סביר להניח שהיא כבר המשיכה בחייה עם גבר אחר, עם גבר יותר טוב ממני,

בטח תחשבו שאני משוגע או איזה בחור אובססיבי לבחורה שהוא פגע בה והיא כבר לא שלו, אבל זה לא מעניין אותי,

ניסיתי במהלך הזמן ליהיות עם בחורות אחרות, אבל סוף הסיפור היה סטוץ במיטה ולא מעבר, אף אחד לא הייתה ואף אחת לא תהיה כמו קלאני שאני הכרתי וידעתי מאל''ף ועד ת',

ניסיתי לחפש אותה אחרי שהלכתי, אבל היא נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה, לפני חמש שנים כמעט, שמעתי שהיא חזרה לעבוד כלוחמת בקרבות לא חוקיים, אבל אף אחד לא היה מוכן לחשוף לי את שם הכינוי שלה,

כולם פוחדים ממנה, טוענים שהיא בן אדם חסר רחמים בקרבות, שהיא תוקפנית, שהיא אלימה, שיש בה כעס ותיאבון לניצחון כמו שלא הכירו מעולם אצל אף בן אדם, אחרים סיפרו שיש בה כעס בזמן הקרבות, כעס שהוא בלתי מובן,

אבל ממה שאנשים סיפרו ותיארו לי, הגעתי למסקנה אחת, הכעס הזה שהיא סוחבת איתה, הוא בגללי, הוא בגלל הדרך שבה גרמתי לה להיפגע, הדרך שבה בסופו של דבר עזבתי אותה כאילו היא הייתה עוד סתם אחת מהאוסף המזדיין שלי,

אבל לא, בשבילי קלאני לא הייתה סתם אחת,למרות שגרמתי לה להרגיש סתם עוד אחת וחסרת חשיבות בעיניי.

*

קלאני

אם הייתם מספרים לקלאני הנערה בת השש-עשרה שבעתיד התפקיד שלה יהיה להציל אנשים, היא בטח הייתה חושבת שאתם צוחקים עליה, 'את מתגעגעת לילדה שהיית פעם?' שאלו אותי פעם, ועניתי שאני לא מתגעגעת אליה, כי קלאני של פעם הייתה, נערה שהאמינה לכל דבר, נערה שחשבה שאהבה זה כוח בלתי ניתן לעצירה, עם שגרה משעממת וחסרת ייעוד

במבט להיום אני לא מתחרטת לרגע על מה שהפכתי להיות, כי היום אנשים יודעים עד כמה הכבוד הוא הכוח והערך העליון שלי.

"אז מה המשימה הראשונה שלנו?" שאלתי את אנטוני, "אנחנו מחפשים אחר בן אדם שמכנה את עצמו 'הצל' לפני מספר חודשים הוא רצח מספר אנשים, שלושה מהם בעלי עסקים שהורשעו בעבר במספר עבירות" אנטוני החל להסביר לי ולאדריאן,

"ומה משותף לאנשים האלה?" אדריאן שאל בחדות, "לפני כמה שנים הייתה כאן שריפה באחד מהאחוזות הכי יקרות ערך בכפר, כל המשפחה נשרפה בעודה בחיים, אפשר לומר מעין סגירת חשבונות" אנטוני ענה,

"או בקיצור הבן אדם הזה שמכנה את עצמו 'הצל' מחפש דבר אחד- נקמה" זרקתי בישירות ושילבתי את ידיי על החזה שלי,

"בדיוק" אנטוני סיכם,

"טוב אני ואדריאן נלך לאחוזה לבדוק מה המצב שם, אולי נמצא שמה משהו ולבנתיים אנטוני אתה תהיה פה על ותחפש לנו עוד מידע על האנשים שהוא רצח אולי זה ייתן לנו קצה חוט לקורבן הבא שלו" הוריתי בהחלטיות לאנטוני,

אני ואדריאן התקדמנו לעבר היציאה מחדר העבודה שבביתו של אנטוני.

-6-