אנטוני
רצנו מעל הגגות, הנשימות היו לא סדירות, פעימות ליבנו כבר נשמעו באופן חזק באוזנינו, "קלאני מה מצבנו?" שאלתי אותה באוזנייה,
"אני ואמיל פרצנו למצלמות אבטחה, נראה שהשומרים באגף המזרחי יצאו להפסקה, הם הולכים בכיוון האגף הדרומי לחדר האוכל- פורתוס, נדיה וארדואן הם בדרך אליכם" קלאני עדכנה אותי וגם את הלוחמים הבוגרים של המועצה,
אני, אדריאן, ג'וזי וקתרין חודרים לאגף המזרחי, "הזאבים שבאגף המזרחי, תתכוננו יש לפניכם שתי קבוצות של חמישה ציידים, זאבים נוספים שבאגף הכי קרוב תצמדו לזאבים שבאגף המזרחי הם צריכים את העזרה שלכם,
קיימת לפניכם אבטחה כבדה" קלאני התריעה לכולנו באוזניית הקשר שלנו,
"זה הגיוני, ג'יימס במרחק של מסדרון וחצי מאיפה שאנחנו נמצאים" קתרין אמרה כשהיא מטעינה את האקדח שלה טעינה אחת, "בסימן שלך טוני" אדריאן והבנות שמרו איתי על קשר עין,
"עכשיו זאבים!" הוריתי לאדריאן ולבנות והתחלנו להילחם בציידים שאיימו לסגור עלינו את הדרך היחידה בכדי להגיע לג'יימס ולהצילו.
נדיה
הכנתי את הרובים, שתי נשימות. נשימה אחת יותר זה התלבטות. נשימה אחת פחות בשדה קרב זה חצי צעד לקראת המוות.
"פורתוס, מה מצבנו?" שאלתי אותו, "קבוצת כוח נוספת הולכות לעבור בכיוון שלנו בעוד דקה וחצי" הוא ענה לפי מה שמצלמות האבטחה שידרו לאייפד שלו,
"אוקיי תתכוננו" הוריתי לפורתוס ולארדואן, ארדואן ופורתוס הטעינו את האקדחים שלהם,
"זוכרים את הנדר?" ארדואן שאל, "איך אפשר לשכוח" זרקתי לעברו,
"גם סופת השלג הכי נוראה לא תשבור את קור ליבנו כלוחמים" פורתוס אמר, והתחלנו להילחם בקבוצת הכוח הנוספת שעברה בכיווננו,
"מי קרוב יותר לאלפא הבוגר?" קלאני שאלה באוזנייה, "זאבים? מי קרוב לג'יימס?" שאלתי באוזנייה בשנית,
"אני ומייקל, טוני, אדריאן והבנות איתנו" ג'ייסון ענה לאחר כמה נשימות,
"אוקיי כל יחידת זאבי ניו אורלינס, לחפות אחד על השני, לפני כמה דקות קיבלתי אישור מהגנרל של ניו אורלינס ולביטחון הכפרים,
יש לנו אישור לירות על מנת להרוג במידה והם חמושים, במידה והם לא חמושים לבצע מעצר אוטומטי" קלאני בישרה לנו באוזנייה,
"מזל שאני לא עובדת עם הממשלה, ואני עובדת ברשות עצמי" זרקתי לבסוף בתגובה,
"אמא, בלי שטויות החיים של אבא תלויים בזה וגם החיים של המשפחה שלי" היא סיכמה לבסוף.
ג'ייסון
יריות נשמעו מכל עבר, "מייקל אתה בסדר?" שאלתי אותו, "כן. רק פציעה שטחית" הוא השיב והמשיך לירות לעברם של שני ציידים נוספים,
"תחפו עליי, אני אמשיך לכיוון הדלת, לפי הצילומי אבטחה הוא אמור להיות שמה" מייקל הורה לי,
"אתה דפוק? אם יקרה לך משהו קלאני לא תסלח לנו בחיים, אתה אח שלי אני בחיים לא אפקיר אותך!" התעקשתי,
"אין לנו ברירה אחרת, זה הפיתרון היחיד שיש לנו כעת. אם יקרה לי משהו תבטיח לי שתשמור על קלאני ועל התינוק!" הוא אמר וביקש,
"לא יקרה לך כלום כי אני אבוא איתך!" המשכתי להתעקש, "תקשיב לי טוב עכשיו! אתה לא בא איתי לשום מקום. תבטיח לי!" הוא הצמיד את מצחו למצחי כמו שהיינו עושים, כשהיינו קטנים, כמו אחים,
"אני מבטיח אח" אמרתי לבסוף.
YOU ARE READING
כנפיים של לוחמים
Actionקלאני לייסון, בחורה בת 25 שלא מזמן עברה לכפר בצפון לואיזיאנה שבניו-אורלינס, ועזבה את רחובותיה הנטושים שהייתה בהם בלונדון, היא לוחמת שידעה יותר ניצחונות מאשר הפסדים, כולם יודעים מי היא ומה היא, 'הזאבה' שלא נשלטה מעולם על ידי אף גבר, שבכל מקום שבו ד...
