מייקל
קלאני עשתה בדיקות דם לאחר שהתעוררה, ונשארנו ללילה אחד במרפאה עד שנקבל את תוצאות הבדיקות שלה, "אתה סתם נלחץ מאמי, בסך הכל התעלפתי כנראה מכל הלחץ הזה שנפל בחלקי" היא ליטפה את ראשי וניסתה להרגיע אותי,
"נקווה" אמרתי לבסוף וליטפתי את פניה,
ג'וזי והשאר הגיעו למרפאה, "את בסדר קלאני?" ג'וזי שאלה אותי, "כן. סתם התעלפתי כנראה מכל הלחץ הזה" קלאני השיבה באדישות לעניין, הרגשתי מוזר שרק לי זה מרגיש אחרת ולא סתם עילפון רגיל,
"תקשיבי קלאן, ארדואן דיבר איתי, אני נשבעת לך שאני בעצמי לא ידעתי שאמא שלך זאת הלוחמת האגדית, גם עליי זה נפל מאמצע שום מקום, דיוויד בחיים לא סיפר לאף אחד מהמשפחה על העניין הזה" ג'וזי הרגישה צורך לומר זאת ככל הנראה,
"זה בסדר, ולא משנה מה ג'וזי אני ואת עדיין משפחה, עדיין גדלנו אחת לצד השנייה ממש כמו אחיות" קלאני השיבה ברוך ומשכה את ג'וזי לחיבוק מנחם ובהבנה לגבי כל מה שחשה כעת,
"אני אוהבת אותך קלאני" ג'וזי אמרה לבסוף מעבר לכתפה של קלאני כשחיבקה אותה, "גם אני אוהבת אותך ג'ו" היא ענתה לבסוף,
"יש לך הרבה מה לספר לנו אני מבין" אנטוני זרק לעברי, "כן כנראה" היא זרקה בגיחוך.
לקראת שעות הלילה אסור היה ליותר מאדם אחד שיהיה לצד החולה במרפאה, אני נשארתי עם קלאני כל הזמן, לא רציתי לעזוב אותה, ידעתי שבבוקר התוצאות יגיעו ואולי זה באמת אכן יהיה כלום,
קלאני התקשתה לישון, כל הלילה רק ישבנו ודיברנו וצחקנו בלי סוף, למזלנו לא חלקנו את החדר עם אף אחד וזה היה חדר אחד לכל מטופל, כי זו הייתה מרפאה אך ורק של הסוכנים והעובדים במטה כאן,
לפתע קלאני החליטה לקום וסגרה על שנינו את הדלת, "את לא נורמלית מיס קלאני לייסון" קבעתי, היא התקרבה לעברי והשכיבה אותי על המיטה,
"גם ככה אין מי שיבדוק אותי בשעה 23:00 בלילה, האחיות באות בדרך כלל כל שעה וחצי לבדוק את המטופל ורק לפני רבע שעה הן בדקו אותי, מה שאומר שיש לנו לא מעט זמן רק לעצמנו" היא לחשה בחושניות כמו שאני אוהב,
"את יודעת כשאני שומע אותך ככה אני כבר גומר במכנסיים" החזרתי לעברה בחושניות, תפסתי את הפיקוד, בתנועה חדה השכבתי אותה במיטה וכבר הייתי מעליה, הורדתי באיטיות את מכנסייה, וכך זה המשיך התשוקה טרפה את שנינו, אהבנו אחד את השני כל כך, כשזה כבר הרגיש לשנינו מפעם לפעם שהאהבה שלנו רק מתחזקת מאשר מתחלשת,
קלאני לא הייתה בשבילי סתם זיון, לא זיינתי אותה או דאגתי לעשות אותה במיטה שלי, רציתי לעשות איתה אהבה בעיניים תוך כדי שאני מוריד לה את הבגדים ואני בתוכה, אני אוהב ללחוש לה תוך כדי עד כמה אני אוהב אותה,
אני אוהב שהיא לוחשת לי בחזרה שהיא אוהבת אותי עכשיו ולתמיד, אני נטרף בכל החושים שקיימים ולא קיימים אצלי כשהיא מבקשת אותי עוד ועוד יותר, אני אוהב את קלאני לייסון, היא הבחורה שלי, היא הפרטנרית שלי לכל דבר, היא הבחורה שארצה לבלות את שארית חיי,
היא הבחורה שארצה לראות בשמלת כלה, היא הבחורה שארצה לשנות את שמה מקלאני לייסון, לקלאני דומארק.
היא האישה שארצה שתהיה האמא של הילדים שלי, היא האישה שארצה להקים איתה בית כשכל המלחמות האלה יגמרו.
-35-
YOU ARE READING
כנפיים של לוחמים
Actionקלאני לייסון, בחורה בת 25 שלא מזמן עברה לכפר בצפון לואיזיאנה שבניו-אורלינס, ועזבה את רחובותיה הנטושים שהייתה בהם בלונדון, היא לוחמת שידעה יותר ניצחונות מאשר הפסדים, כולם יודעים מי היא ומה היא, 'הזאבה' שלא נשלטה מעולם על ידי אף גבר, שבכל מקום שבו ד...