קלאני
כעבור שבוע וחצי בבית החולים, אני סוף סוף משתחררת הביתה, בידיעה שאני צריכה לחזור לאנטוני ואדריאן בכדי לראות אם יש משימה חדשה לאחר שתפסנו את האדם המצולק שכינה את עצמו 'הצל',
"בוקר טוב" אני אומרת לאדריאן ולאנטוני, "בוקר טוב קליי" הם עונים לי באחד,
"אז? מה נסגר בסוף עם הצל?" אני שואלת אותם ונכנסת לחדר העבודה של אנטוני שמשם בתכל'ס מתבצעת העבודה האמיתית לפני שאנחנו יוצאים לעבוד גם בשטח,
"מסתבר שהבת שלו וכל משפחתו מתו בשריפה הזאת והוא היה הניצול היחידי מהשריפה והוא חיפש לנקום באנשים שחשד בהם שהיה להם קשר לשריפה הזו, הוא הולך לשבת הרבה מאוד זמן בכלא על רציחת אנשים חפים מפשע ועל תקיפה" אנטוני הסביר לי,
"אם כבר מדברים על תקיפה, ביום שהלכתי לאחוזה הציל אותי חוקר, אבל זה לא היה נראה חוקר ששייך לגוף ביטחוני, ככל הנראה חוקרים פרטיים, תוכל לברר לי איך הם הגיעו לאחוזה הזאת ואיך הם ידעו על הצל?" שאלתי את אנטוני כשאני עושה לי נס קפה,
"אין צורך לברר אני יודע מי זה, וגם בזמן שהיית בבית חולים קרו הרבה דברים קלאני, הרבה השתנה בשבוע וחצי שהיית מאושפזת" אדריאן החל לומר לי ופניו היו רציניות,
"מה כבר יכל לקרות בשבוע וחצי?" שאלתי בציניות והתחלתי ללגום מן הקפה,
"החוקר הפרטי הזה שהציל אותך, יש לו משרד חקירות פרטי, מסתבר שאחד החברים של אנטוני זה אחד העובדים של החוקר הפרטי שפינה אותך לבית חולים,
ועכשיו אנחנו עובדים ביחד איתם בשיתוף פעולה, כי ניסינו לשלב את הקרבות וגם את המשימות שלנו על מנת להציל אנשים כאן וזה פשוט בלתי אפשרי זה יותר מדי,
היינו זקוקים לעוד עזרה קליי" אנטוני סיפר לי והתיישב לידי, הזעם החל לתקוף אותי, "אני לא עובדת בשביל אף אחד, ומי זה לעזאזל החוקר הפרטי הזה?" תקפתי בכעס,
"החוקר הפרטי הזה, זה מייקל האח הגדול של ג'ייסון, אני מצטער קליי אבל מייקל היחידי שהסכים לחפות עלינו וליצור לנו סיפור כיסוי בנוגע להרפתקת הפורעי חוק הקטנה שלנו" אדריאן בישר לי את הבשורות,
"אתם אמיתיים?! מה לעזאזל עבר לכם בראש?! אין שום סיכוי שבעולם שאני אעבוד עם מייקל הוא פאקינג האח הגדול של ג'ייסון!" לא יכולתי לתאר את מה שעבר לי בגוף באותם הרגעים שגיליתי שעכשיו אנחנו קשרנו קשר ביחד עם מייקל,
"אנחנו עושים את זה בשביל להגן על אנשים חפים מפשע קלאני, אנשים כמו הצל יבואו הרבה עוד בעתיד ואנחנו בתור האנשים ששומרים על הכפר הזה חייבים לעשות הכל על מנת להבטיח את הביטחון שלהם" אנטוני קבע והזכיר לי למען איזו מטרה אנחנו נלחמים,
"טוני, אדי אי אפשר לסמוך עליו, בלילה השלישי שלי בבית חולים ג'ייסון ביקר אותי בלילה וזה לא נגמר טוב, סביר להניח שאם מייקל אח שלו הוא זה שפינה אותי לבית חולים,
אז סביר להניח שהוא זה שאמר לו איפה אני,
והוא פאקינג אח של ג'ייסון, והתפוח להזכירכם לא נופל רחוק מהעץ" הגבתי בניסיון כושל למצוא את נקודת הרגיעה שלי באותם הרגעים,
"איך את בטוחה כל כך, אולי מייקל שונה ממנו?" אדריאן שאל בספק, באותו הרגע נזכרתי שאדריאן לא יודע.
אדריאן לא יודע שאני ומייקל היינו פעם ידידים ממש טובים, אדריאן לא יודע שבשלב מסוים מייקל התאהב בי למרות שידע את ההיסטוריה שלי ושל ג'ייסון,
"לא משנה כבר" זרקתי, "אז זה המצב אנחנו כרגע עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החקירות של מייקל, אנחנו מצטערים קלאני, כרגע ככה המשטרה גם לא תהיה עתידה להיות על הזנב שלנו,
אנחנו פורעי חוק וזה התפקיד שלנו שנשבענו, להגן על תושבי הכפר בכל מחיר" אנטוני סיכם,
ואנטוני צודק, וברגע שאני אמשיך להתנגד לשיתוף הפעולה הזה, אני לא אסכן רק את עצמי, אלא גם את אדריאן ואנטוני שהם חברים שלי,
יותר מזה אני אתן שוב פעם מקום לרגשות שלי ואז אני לא אהיה כל כך מסוכנת כי לא תהיה לי שליטה על הרגשות שלי,
"יש משימה חדשה?" שאלתי בחדות, אני חייבת להיות בעניינים אם בא לי לשמר את השבועה שלי,
"כן. בעוד שעה בערך יש לנו פגישה במשרד החקירות של מייקל, הוא גם אמר שכחלק משיתוף הפעולה שלנו גם נעבוד במשרד משלנו, עם טכנולוגיה מתקדמת, והפלוס הגדול יש חדר כושר אינטנסיבי שמשפר את הביצועים" אנטוני ניסה לעודד אותי לנוכח המצב הקיים כעת ככל הנראה,
"חדר כושר שמשפר את הביצועים, נשמע טוב אם בא לי להמשיך לשמור על המוניטין שלי" סיכמתי לבסוף, ואנטוני ואדריאן גיחכו לנוכח האמרה הצינית שנזרקה מפי.
-10-
YOU ARE READING
כנפיים של לוחמים
Actionקלאני לייסון, בחורה בת 25 שלא מזמן עברה לכפר בצפון לואיזיאנה שבניו-אורלינס, ועזבה את רחובותיה הנטושים שהייתה בהם בלונדון, היא לוחמת שידעה יותר ניצחונות מאשר הפסדים, כולם יודעים מי היא ומה היא, 'הזאבה' שלא נשלטה מעולם על ידי אף גבר, שבכל מקום שבו ד...