כנפיים של לוחמים

-23-הישרדות-

אדריאן
"אז ככה לפני בערך כמה שעות קתרין אליזבת' נראתה באזור הנהר המיסיסיפי שקרוב לתחנת הכוח" ג'וזי החלה לספר לנו ולתת לנו מידע,

"היא ללא ספק מתכננת את המסלול בריחה שלה, מה שאומר שהיא עדיין בניו-אורלינס אז היא לא ברחה כמו שחשבנו"
קלאני קבעה,

"בדיוק" ג'וזי הסכימה עם קלאני, "אוקיי לפי דעתי עדיף שנתפצל ברחובות מסויימים בניו אורלינס, ככל שנכסה יותר רחובות ומקומות בילוי כאן בניו אורלינס ככה נוכל לדעת איפה קתרין נמצאת או מה היא מתכננת לעשות, אנחנו שישה זאת אומרת שנוכל לכסות שישה לוקיישנים (מיקומים)"
קלאני אמרה,

"כן, אבל זה שוב פעם לרדוף אחרי קצה חוט לא ברור, כמו חכה שמנסה לתפוס את הדג הקטן ביותר" ג'וזי מחתה,

"עדיף קצה חוט על כלום" מייקל הדגיש ויצא להגנת קלאני,

"קודם כל צריך לחשוב כמוה, לנסות להיכנס לראש שלה, היא פאקינג פושעת קרימינלית שהמשטרה על קצה הזנב שלה, אז אני בטוח למדי שהיא עכשיו נלחמת על מה שרובנו נלחמנו במהלך חיינו"
הוספתי ושילבתי את ידיי על החזה שלי,

"הישרדות" קלאני קבעה, "בדיוק" זרקתי,

"טוב אז ככה, ג'וזי ואמיל אתם תעזרו לנו לאסוף מידע על מקומות אחרונים שבהם נראתה או חשבו שראו את קתרין אליזבת',

אני, מייקל, אדריאן וטוני נצא לגשש ולחפש עוד קצת במקומות שבהם היא נראתה,

ג'וזי תבדקי מצלמות רחוב, מצלמות תנועה,
אמיל תפעיל קצת קשרים, אני די בטוחה שהיא נראתה איכשהו או איפשהו,
הרי אם היא רוצה לתכנן את מסלול הבריחה שלה, מן הסתם שהיא תצטרך שיזייפו בשבילה דרכון ותעודת זהות, אז תבדוק אנשים שזה התחום שלהם-זיוף מסמכים.

ברור לכולם מה כל אחד צריך לעשות?" קלאני תפסה את המושכות לידיים והורתה לכולנו מה לעשות בכדי שנוכל להתקדם במציאתה של קתרין אליזבת',

ללא ספק ללא קלאני סביר להניח שהצוות שלנו היה בבלאגן, סביר להניח שאם לא המוח והכוח של קלאני ממזמן היינו במקום מאוד עמוק ואפל,

"כן" כולנו ענינו בפה אחד ואולי אפילו מלאים בגאווה, אין כמו להיות תחת הפיקוד האמיתי והמקורי של אחת כמו קלאני.

מייקל

סוף סוף אני שוב פעם זוכה לראות את הזאבה בשליטה, אני אוהב את זה, אני אוהב שהיא לוקחת שליטה על המצב, מפגינה ביטחון בכולנו, מפגינה בכולנו את האופטימיות ששוכנת אצלה בלב, כולם עלו להתארגן בחדריהם והלכו לנשקייה של מטה היחידה,

על מנת לקחת נשק להמטרת הגנה עצמית, התקדמתי לעברה, התחלתי ללטף את עורפה ולאט לאט ירדתי עם ידי במורד גבה,

"חשבתי שנצא הלילה למסעדה" כרכתי את זרועותיי סביב קלאני ונישקתי את פייה, "דייט אתה מתכוון" היא השיבה וליטפה את פניי,

"כן, אז מה את אומרת העלמה לייסון תסכימי לצאת איתי לדייט?" אני מלטף ביד אחת את גבה ובידי השנייה אני מלטף את פניה הרכות והיפות,

"אני אשמח לצאת איתך לדייט מר דומארק" היא עונה ואני מנשק את פיה, אני מתעמק במבטי בעיניה היפות שחושפות הרבה כאב, אבל עם זאת גם הרבה תקווה.

"סליחה שאני מפריע לכם זוג יונים, אבל נראה לי שמצאנו את קתרין כך שאין צורך שתתפצלו אנחנו פשוט נצא כולנו למיקום שקיבלנו" אמיל נכנס לנשקייה והודיע לנו, "זה בסדר אמיל אנחנו כבר באים" קלאני אישרה,

"אני אוהב אותך, ואני שמח ליהיות חלק מהחיים שלך קלאני לייסון" הרגשתי צורך לומר את זה לקלאני לפתע,

"גם אני" היא הגיבה לבסוף ונישקה אותי.

אמיל

כולנו יצאנו לאזור הרובע הצרפתי באזור הסמטאות שבה נראה הפעולה האחרונה של כרטיס האשראי המזויף של קתרין, ניו אורלינס נראתה מלאה בשמחה, התושבים התכוננו לתהלוכה שתתקיים בעוד שני לילות ברובע הצרפתי של ני אורלינס,

אנשים שמחים נצפו מכל עבר, מתרגשים לקראת התהלוכה שתתקיים עוד שני לילות, אבל אף אחד לא ידע שמתחת לאבני ניו אורלינס שוכנת אפלה, למרות שניו אורלינס נקראה גם עיר האופל, אבל עדיין כשאתה תופס קרימינלים ופושעים חסרי תקנה,

כשאתה רואה את החושך, והאור הופך לאור שבקצה המנהרה שלך, אתה לומד ומבין בסופו של דבר ששום דבר לא נראה כמו שהוא נראה, דברים לא נראים יפים מבפנים לרוב כמו שהם מבחוץ,

וכך גם האופי והיופי של האנשים, יופי תמיד אפשר לשנות, אתה יכול לקצר או לצבוע את השיער שלך, לשים עדשות שישנו ברגע את צבע העיניים שלך, לשים בגדים יפים ומושכים לעין, אבל אופי אי אפשר לשנות וגם אם יש כוח רצון בתוכנו לשנות את האופי שלנו או את האופי של האדם שעומד מולנו,

המשימה היא קשה מאוד.

ניו אורלינס יפה ומאוד מושכת לעין, אבל מבפנים ישנם אנשים כמותנו שמנסים לשמר את היופי שלה מההרס, מהאפלה ומהחושך שנוצרת מדי יום, על ידי אנשים כמו קתרין אליזבת'.

-23-