קתרין
"קלאן, את בטוחה שזה הצעד הנכון במצבך?" שאלתי בהיסוס, לפני הכל ואחרי הכל קלאני היא החברה הכי טובה שיש לי, והיא פאקינג בהיריון, צעד אחד לא במקום ולא רק היא עלולה ליפול אלא גם התינוק שיושב לו שמה ברחם,
"את בעצמך רואה, כבר חצי שנה עברה אין חדש, אנחנו רק מחפשים אחרי שום דבר, כל קצה חוט שבדקנו איכשהו נקרע ונעלם, קייט זה התקווה האחרונה שלנו" היא אמרה,
"את מבינה שאם את לא תצליחי להפיל את ראש יחידת ארטמאיס, את חותמת את גורלו של התינוק שלך בדיוק כמו שאמא שלך עשתה לך?" שאלתי והתיישבתי לצידה על הספה שבחדר הארכיונים,
"את יודעת מה הדרך להפיל דמוקרטיה?" היא החזירה לפתע בשאלה, הנחישות שבעיניה התעוררה ברגע, למעשה לא נראה שהנחישות שבה נעלמה אי פעם לרגע, "לא, מה הדרך?" השבתי לעברה בחצי חיוך,
"להפיל אותה מבפנים" היא זרקה בחיוך, "קלאני לייסון את תעלומה וכנראה שגם תמיד תהיי תעלומה" החזרתי לעברה ומשכתי אותה לחיבוק,
"חייבים להתחיל לפעול עוד חודש וחצי מהיום אני ומייקל צפויים להתחתן, אני רוצה שזה יהיה הסוף המאושר של שנינו, בסיפור של שנינו" עיניה של קלאני נמלאו בתקווה כשאמרה את המילים האלו,
"דיברתי גם עם ג'וזי ועם אדריאן, כולם הולכים לחזור מחר מהמשימה שהייתה להם באיטליה, כרגע אני ואת נתחיל לפעול לבד, הפעלתי כמה קשרים שלי מפעם, מחר את תיפגשי עם ועדת הנשיאים של יחידת ארטמאיס" הסברתי לקלאני,
"מתי הפגישה?" היא שאלה, "עוד חצי שעה" עניתי.
מייקל
חיפשתי אחר קלאני, חשבתי לקחת אותה ולהראות לה את הבית החדש שסוף סוף קניתי לנו, למשפחה שתהיה לנו,
חשבתי שאולי זה יישמח אותה לנוכח כל מה שעברה בחצי שנה האחרונה, "ג'ו ראית את קלאן?" שאלתי את ג'וזי שעבדה במשרד, "רק בבוקר, ואחר כך היא הייתה עם קייט (קתרין)" היא השיבה לשאלתי,
"אוקיי...ואת יודעת איפה קייט?" המשכתי לשאול, לאט לאט התחלתי להרגיש תחושה לא טובה, הרגשתי כאילו משהו באינטואיציות שלי רומז לי שמשהו לא בסדר,
דאם... מה עובר עליי? התחלתי לתהות ביני ולבין עצמי, "קייט במפקדה הראשית של הארכיון עם אדריאן" ג'וזי ענתה לשאלתי, "אוקיי תודה" החזרתי בתגובה לבסוף,
הלכתי אל המפקדה הראשית של הארכיון, "מייקל באמא שלך?" אדריאן מיהר לכסות את קתרין,
"אני מצטער, לא חשבתי שאתם מתחרמנים בזמן עבודה" זרקתי לעבר קתרין ואדריאן,
"חחח למה לא" אדריאן החזיר לעברי כשהוא וקתרין מתלבשים ואני עומד עם הגב לכיוונם,
"הכל בסדר מייקל?" קתרין שאלה לאחר שהיא ואדריאן התלבשו והסכמתי לעצמי להסתובב לכיוונם,
YOU ARE READING
כנפיים של לוחמים
Actionקלאני לייסון, בחורה בת 25 שלא מזמן עברה לכפר בצפון לואיזיאנה שבניו-אורלינס, ועזבה את רחובותיה הנטושים שהייתה בהם בלונדון, היא לוחמת שידעה יותר ניצחונות מאשר הפסדים, כולם יודעים מי היא ומה היא, 'הזאבה' שלא נשלטה מעולם על ידי אף גבר, שבכל מקום שבו ד...
