כנפיים של לוחמים

-20-הזמן לפרוש כנפיים-

מייקל

פתחתי את הדלת בביתה של קלאני, כשראשנו מסוחררים, היא סגרה מאחורינו את הדלת, התנשקנו בפרעות, הורדתי את בגדיה והיא הורידה את בגדיי עד שנותרנו חצי עירומים, היא בחזייה ובתחתוני התחרה הצמודים שלה שחושפים את התחת העסיסי שלה,

ואני נותרתי בבוקסר שלי, רכנתי מעליה ונישקתי כל חלק בפלג גופה העליון, הסנפתי עוד קצת מצווארה את הריח שלה שגורם לי לאבד חושים, ליטפתי את פנייה ושיערה כשאני פותח את החזייה השחורה והצמודה שמבליטה את החזה המהמם שלה,

אני מעביר את לשוני על בטנה עד שאני מגיע לפלג גופה התחתון, אני מעיף מבט על פנייה, עיניה עצומות היא מתחילה להתחרמן ואני אוהב את זה וגם היא משדרת את אותו הדבר ללא ספק,

אני מוריד את התחתון תחרה השחור שלה, זהו עכשיו היא חשופה בפניי, היא מורידה את תחתוני הבוקסר שלי בתשוקה רבה, זהו זה עכשיו שנינו עירומים, חשופים זה בעיני זה, עושים אהבה לא רק עם הגוף שלנו אלא עם העיניים שלנו, הנשמות שלנו נפגשות ובדרכם להפוך לאחד,

אני מכניס את איברי לתוכה, היא גונחת, היא דורשת עוד ועוד, אלוהים כמה שההרגשה הזאת טובה לשנינו, אני מרגיש אותה, אני מרגיש שזה טוב לה, "אני אוהב אותך קלאני לייסון" אני לוחש ומנשק את פייה ואז מעכל את ראשי בעמוק בצווארה ומנשק אותה,

"אני אוהבת אותך מייקל דומארק" היא לוחשת בחזרה ואז שוב גונחת כשאני מכניס את איברי לתוכה בפעם השנייה.

קלאני

פעם ראשונה מזה שנים ששוב אני מרגישה חייה, טעם האלכוהול מתערבב בפינו, אך זה לא מעניין אותנו, שנינו רוצים את זה, שנינו חיכינו לרגע הזה זמן רב, אני שורטת את גבו כשהוא מכניס את איברו עמוק לתוכי,

"כן, תמשיך אהוב שלי" אני גונחת לתוך פיו, והוא חוזר על התנועה הזאת באיטיות ובמהירות, אני מרגישה את זה את ההרגשה הטובה הזאת עד שאנחנו גומרים ביחד, ונרדמים אחד לצד השני במיטה מחובקים ועירומים.

בבוקר התעוררתי במיטתי שכבר החצי שלה לא הייתה ריקה עוד, את הצד השני מילא סוף סוף גבר שאני מתחילה להתאהב בו, כך אני מקווה בכל אופן, "בוקר טוב לוחמת שלי" קולו הצרוד מהאלכוהול של אתמול בלילה נשמע מצידו של מייקל,

הוא ליטף את גבי ונישק את עורפי, עצמתי את עיניי על מנת להתענג על הרגע הזה, על הרגע הראשון שלנו בבוקר, על הבוקר הראשון שלנו ביחד-כזוג,

"בוקר טוב אהוב שלי" לחשתי והסתובבתי לכיוונו בכדי שאוכל לנשק אותו, התיישבתי עליו כשאנחנו עטופים בשמיכה, הוא משך אותי לחיבוק תוך כדי שאני מכניסה את איברו לתוכי, אני מתחילה להרגיש את זה שוב פעם, אני אוהבת את ההרגשה הזאת, הוא מצמיד את גופי עוד יותר לגופו, גופנו מתחככים אחד בצל השני, הוא מנשק את צווארי,

הוא תופס את השד הימני שלי ומתחיל ללחוץ עליו, מה שמוסיף עוד יותר לתחושת התשוקה שעטפה אותנו כמו השמיכה,

וכך אנחנו ממשיכים עד שאנחנו גומרים ביחד, כמה שאני אוהבת את ההרגשה הזאת.

בהמשך הבוקר אני ומייקל ישבנו לאכול ולשתות את הקפה הראשון של הבוקר שלנו ביחד, התחלנו לפזר נשיקות אחד לשני,

עד שצילצול הטלפון משגר בחזרה את ליבנו למציאות,

"אויש אי אפשר להחזיר את הלילה שלנו, ועם פחות האנגאובר" מייקל נאנח ואני גיחכתי, "אפשר למה לא?" התקרבתי לעברו בחושניות וליטפתי את החזה השרירי שלו,

"אפשר הדגמה בבקשה מיס לייסון?" הוא החזיר בטון חושני ונישק את פי, "מצטערת תאלץ לחכות לערב" אני לוחשת ומושכת אותו לנשיקה נוספת וארוכה,

"אני אוהב אותך" הוא אמר, "נראה לי שגם אני" השבתי וצחקקנו כמו שני ילדים בני שבע עשרה מאוהבים, ואהבתי את ההרגשה הזאת.

אנטוני

"בוקר טוב איפה קלאני לייסון?" מישהי נכנסה בעלת עיניים יפות ושיער ג'ינג'י שסודר היטב ובאופן יפה להפליא,

"מי את מיס-?" שאלתי אותה, "אני ג'וזי בת דודה של קלאני, היא כאן?" היא השיבה ושאלה, היא הייתה יפה, היופי שלה תפס את תשומת ליבי.

ג'וזי

חיפשתי את קלאני, מישהו בעל עיניים יפות, משך את תשומת ליבי ללא ספק, היה לו יופי של מלאך אבל עיניים עם נחישות כמו של השטן, אהבתי את זה, שילוב של טוב ורע, טעימה משני הדברים.

"ג'וזי הגעת" קלאני קראה ונראתה מאושרת ולא רק היא אלא גם מייקל, "כן, כולם כאן?" השבתי ושאלתי בחדות;

תסלחו לי שאני עוד צריכה לעכל את זה ולא לפחד שמייקל לא יפגע בה יותר גרוע אפילו ממה שג'ייסון פגע בה.

כולם התאספו מולי, "אז למי שלא מכיר, זאת ג'וזי בת דודה שלי, היא סוכנת אף.בי. איי. ג'וזי תכירי את, אמיל, איש המחשבים שלנו והשותף של מייקל, את אדריאן את כבר מכירה מהילדות שלנו, ואנטוני 'הג'וקר' שממנו הכל התחיל" קלאני ערכה לי היכרות עם השאר, וסיפרתי להם את כל מה שסיפרתי אתמול בלילה לקלאני ולמייקל.

כעת עליהם לפרוש את כנפיהם, ולהפוך מפורעי חוק ללוחמים, עכשיו זה הזמן שלהם לפרוש כנפיים של לוחמים.

-20-