קלאני
"שלום זאבה" שמעתי קול מחוספס, "סנטיאגו רוחרס" אמרתי בשיניים חשוקות והתחלנו להילחם, "אני לא רוצה יותר מדי כאבי ראש רק את הציור" הוא זרק לעברי וניסה לחבוט בבטני אך אני הקדמתי אותו וחבטתי בצווארו,
"למה הציור הזה כל כך חשוב לך, זה מזויף ממילא" יריתי לעברו בנוקשות, "תשחררי את הסיפור הזה זאבה, הסיפור הזה יותר גדול משנינו ביחד, זה לא עוד סתם קרב שהכרת במהלך חייך, זו מלחמה גדולה שבאופן ברור לא נראה שאת תנצחי בה הפעם" הוא הודה,
"את זה עוד נראה!" אמרתי לבסוף ועילפתי אותו, בהמשך אני ומייקל הסגרנו את סנטיאגו רוחרס למשטרה, "תודה לכם עזרתם לנו מאוד, הנבל הזה הוציא לנו כבר שיערות לבנות, הצלתם את כל הכפר הזה" מפקדת המשטרה אנדרסון הודתה לנו,
"אין על מה המפקדת אנדרסון" מייקל סיכם ויצאנו מתחנת המשטרה, "חשבתי שאולי בערב תבואי אליי לארוחת ערב רומנטית, מה דעתך מיס לייסון?" מייקל כרך את זרועותיו סביב מותניי ונישק את שפתיי,
"הצעה מפתה, אני אקח אותה" לחשתי בחושניות ונישקתי את צווארו, הטלפונים שלנו התריעו על הודעה, "זה אמיל" מייקל אמר, "יש חדשות" זרקתי ונסענו לעבר המשרדים החדשים.
אדריאן
קלאני ומייקל הגיעו למשרד, "מה החדשות?" מייקל שאל בחדות והתיישב לצד קלאני בחדר הסריקה החדש שלנו,
"טוב נראה שהסיפור הזה גדול יותר ממה שחשבנו זה כבר לא מדובר בנבלים משניים בסיפור הזה כמו פולארד או סנטיאגו או עוד סתם יריב שפגשנו במהלך הקרבות הליליים במהלך חיינו" אנטוני החל לומר,
"לנקודה בנים" קלאני הורתה ישר ולעניין לעברנו, "הנקודה היא שסרקנו את התמונה כאן שוב מסתבר שבעין הימנית באחד מהשליחים של ישו הסתתר אלגוריתם, האלגוריתם הזה חשף רשימה ארוכה של אנשים" אנטוני המשיך והסביר,
"טוני מי האנשים שברשימה הזאת ולמה?" קלאני שאלה בחדות לנוכח תגובתו הלחוצה ומלאת הספקות והחששות שטוני הפגין, מה שלא אופייני לטוני בכלל ולמען האמת הזדהיתי איתו,
"ברשימה הזו יש את גם את השמות שלנו" זרקתי, "מה זאת אומרת?" מייקל שאל, "
הרשימה מכילה את השמות שלנו מסיבה מסוימת, זה כמו רשימה שחורה, שרשרת של נקמות דם, על כל ראש שייערף הרוצח פשוט ייקבל על זה סכום כסף שייסדר אותו לכל החיים, ותאמינו לי אנשים מושחתים לא חסר בעולם המחורבן הזה" אמרתי,
"אז אם ככה צריך פשוט להשמיד את הרשימה הזאת, וכאן זה כבר יהיה התפקיד שלך אמיל, אתה איש המחשבים כאן ועם עזרתו של אנטוני הרשימה תעלם כאילו לא הייתה קיימת מעולם, ומי שייכנס לאלגוריתם הזה פשוט לא יראה כלום" קלאני לקחה שליטה על המצב,
YOU ARE READING
כנפיים של לוחמים
Aksiקלאני לייסון, בחורה בת 25 שלא מזמן עברה לכפר בצפון לואיזיאנה שבניו-אורלינס, ועזבה את רחובותיה הנטושים שהייתה בהם בלונדון, היא לוחמת שידעה יותר ניצחונות מאשר הפסדים, כולם יודעים מי היא ומה היא, 'הזאבה' שלא נשלטה מעולם על ידי אף גבר, שבכל מקום שבו ד...
