כנפיים של לוחמים

-אפילוג-

קלאני

החתונה הייתה כל כך מדהימה, החתונה הזו ללא ספק פתחה חלק חדש בחיי וחתמה סוף של חלק ישן בחיי,

אדריאן, קתרין, נדיה והשאר כל כך התלהבו מטומס ולא הפסיקו לשחק איתו,

"מוכנה לרקוד עם אבא שלך הזקן?" ג'יימס ניגש אליי ושאל, "אתה לא זקן אבא, וכן אני אשמח לרקוד איתך" אמרתי,

"מי היה מאמין שאזכה לרגע הזה, להפוך לסבא, לרקוד עם הבת שלי שכבר כלה, לא חשבתי שקיים אושר, עכשיו אני מאמין שקיים אושר" הוא לחש בעודנו רוקדים,

"אני יודעת, אבא, גם אני" סיכמתי.

מייקל

לאחר שקלאני ואבא שלה סיימו לרקוד את הדואט של האבא והכלה, התקדמתי לעברה,

"מוכנה לרקוד איתי אשתי?" שאלתי, "כן בעלי" היא חייכה חיוך ענק והתחלנו לרקוד,

"נכנסת לחיים שלי, אני לא כל כך זוכר מתי, אבל אני זוכר בבירור את הרגע שבו התאהבתי בך קלאני דומארק, ואני גם אזכור כעת כל חיי את הרגע הזה שבו הפכתי אותך לאשתי, ואני לא אשכח עד סוף חיי את הרגע שבו הפכת אותי לאדם הכי מאושר והפכת אותי לאבא של הילד שלנו"

אמרתי ונישקתי אותה, וכולם מחאו כפיים,

"יש לנו עכשיו את כל הזמן שבעולם לאהוב, עכשיו הזמן יעצור לטובתנו, בעולם כמו שלנו, אנחנו ההוכחה לכך שיש זמן לאהבה לא משנה מה" היא השיבה וליטפה את פניי,

"אשתי הראשונה והאחרונה" אמרתי ונשקתי למצחה, "בעלי הראשון והאחרון" היא ענתה וחיבקה אותי.

כעבור חמש שנים~

"אבא! אמא!" טומס קרא כאשר הוא רץ אל אוטו הגלידה, "אנחנו באים" עניתי לטומס, "מי היה מאמין שנעזוב אי פעם את כל מה שידענו לפני, וזה יהיה אני, אתה, והילד שלנו?" קלאני זרקה או יותר נכון שאלה עם זיק של תקווה בעיניה,

"מי היה מאמין שקלאני, הזאבה לשעבר של השכונות בלונדון, תהיה אשתי, ותיתן לי את הזכות להפוך אותה למלכה, והיא תהפוך אותי לאיש הכי מאושר בעולם?" החזרתי בתגובה ונישקתי את שפתיה נשיקה ארוכה,

והרמתי על ידיי את טומס ועזרתי לו לבחור טעמים לגלידה שלו.

-הסוף-