קתרין אליזבת'
הסיפורים שסיפרו עליה אכן באמת קיימת בהם גרעין של אמת אולי אפילו כמה גרעינים של אמת, עיניה נחושות, האומץ שלה זו האש שקיימת אצלה בעיניים, היא ממוקדת, "את יודעת מה משותף לכל הפושעים שאת והצוות שלך תפסת?" שאלתי בחדות ובקרירות,
"כולכם חיפשתם לעשות רק כאוס ולהראות פחד לאזרחים של ניו-אורלינס" היא כיוונה לכיווני את האקדח,
"ירייה אחת שלך, ואחד מהרוצחים השכירים שלי יירצח באכזריות את אחד החברים מהצוות שלך, תורידי את האקדח, עכשיו זו שעת הסיפור שלי אם לא שמת לב,
עכשיו תורך לשמוע איזה מקום תפסת בסיפור חיינו- אלה שאת קוראת להם בסיפור שלך, הפושעים, הקרימינלים, הנבלים" אמרתי לעברה בשיניים חשוקות,
"מוזמנת להתחיל גברת אליזבת'" היא השיבה בציניות לעברי, היא והשותף שלצידה הורידו את הנשקים אבל נשארו דרוכים במקומם,
"לפני ארבע שנים את עלית לקרב, באחד הקרבות שלך היריב שלך היה בן דוד שלי, מוכר לך?" התחלתי לספר ושאלתי לבסוף,
"קיילב אליזבת'- הצפע" היא זכרה היטב את השם הזה, "יפה שאת זוכרת את השם, אבל את יודעת מה הטעות שלך קלאני לייסון- הזאבה?
את זוכרת את שמות היריבים שלך אבל שוכחת שמאחורי הכינויים המאיימים האלו, בדיוק כמו שמאחורי השם שלך מסתתר בן אדם שלם עם חיים, ככה גם בן דוד שלי,
את מבינה קלאני? קיילב היה יותר מסתם בן דוד בשבילי הוא היה המשפחה היחידה שלי אחרי שכל המשפחה שלי נרצחה לי מול העיניים, ואת-" כיוונתי לעברה את האקדח הדמעות התפרצו ללא שליטה,
"את לקחת ממני את המשפחה האחרונה שהייתה לי, הוא היה נער, לא ריחמת עליו שלחת אותו לבית חולים, עם פציעות קשות ואכזריות,
הרופאים שלו הגדירו את המצב שלו כבינוני, אבל לראות את הבן משפחה האחרון שלך מונשם ומורדם זה היה מעבר למצב בינוני, זה היה מצב קשה, את בן אדם רע קלאני, את הרוע בהתגלמותו, את השטן עם פני המלאך" דקרתי אותה במילים הכואבות האלה,
"עכשיו נראה לי שזו הנקודת מבט שלי בסיפור שלך, את לא חושבת ככה?" היא הגיבה כשבעיניה בלט הצער אבל גם מעין נחמה קטנה,
"אה יש לך גם נקודת מבט בסיפור? חשבתי שהתפקיד שלך הסתיים שפירקת אותו והוספת עוד שם לרשימת הניצחונות שלך" עניתי בציניות וגיחכתי גיחוך מר, הרי מה כבר יצדיק את מה שעשתה לבן דוד שלי?
"את צודקת, אני באמת בן אדם רע, והגבול בין ליהיות בן אדם טוב או בן אדם רע הוא דק מאוד, אבל המחשבה של מה נרוויח אם ניהיה הטובים או הרעים בסיפור הוא קו מאוד עבה, ככה זה המחשבה תמיד יותר קשה מהמעשה ולהיפך,
אחרי שאדריאן סיפר לי שקיילב פונה לבית חולים עם פציעות קשות, המשכתי בקרבות ובמשך חצי שנה הגדלתי את כמות הקרבות שלי, בשביל שיהיה לי כסף לשרוד, אבל גם בשביל לממן לקיילב את הטיפולים שלו, ידעתי שזה לא יכפר על מה שנעשה,
אבל כן ניסיתי לתקן את המצב ואת הבלאגן שיצרתי, את חושבת שאני איזו גיבורה קתרין? את טועה אני לא גיבורה, אני פורעת חוק, אני הזאבה, והסיבה העיקרית שבגללה אנשים לא מתעסקים איתי כי הם מפחדים ממני,
ואם את העזת לכוון לי אקדח לפנים ועילפת את הצוות שלי, כנראה שיש לך חתיכת אומץ, את נכס לרעים אבל באותה מידה את גם נכס לטובים, אני לא אוכל לשנות את נקודת המבט שלך על הסיפור שלך, כי זה מה שאת עברת לצד קיילב, אבל אני כן יכולה להגיד שבמהלך כל הקרבות שנלחמתי בחיי,
אחד הקרבות שבהם הצטערתי בסופו של דבר שהשתתפתי היה בקרב מול בן דוד שלך, ואני לא אומרת את זה כדי שתסלחי לי, כי את הסליחה האמיתית קיילב צריך היה לקבל ממני כבר לפני שנים,
אבל בכל מקרה אני כן אצטער שנאלצת לשלם בכאב את המחיר על מה שעשיתי, אני לא מושלמת, אני בן אדם ואני טעיתי בדיוק כמו שאת טעית" היא סיפרה לי,
"ואת מצפה שאני אאמין לך שאת היית זו שמימנה לקיילב את הטיפולים האינטנסיביים שהוא עבר בבית חולים?" שאלתי,
"עובדה שאני יודעת שקיילב התחתן לפני שנה, והוא הביא בת יפה ובריאה לעולם וקרא לה זואי, זאת אומרת שבסופו של דבר הוא השתקם ובחר את הבחירה הנכונה" היא השיבה בביטחון, אבל גם לא שיקרה כי זה נכון,
"מה את מצפה שאני אגיד? שאני מתחרטת על מה שאני עושה לך ולצוות שלך כרגע" שאלתי ואמרתי כשכיוונתי לעברה את האקדח,
"אני לא מצפה ממך לכלום, אבל אני אדבר איתך ממקום של פושעת ופורעת חוק, אם קיילב היה יודע שאנחנו נפגשות בנסיבות כאלה, ושאת מנסה לפגוע באנשים חפים מפשע ומחפשת נקמה, הוא היה אומר לך לרדת מהעניין,
תחשבי על זה קתרין, אם קיילב היה רוצה נקמה הוא היה ממזמן מגיע אליי לסגור את זה פנים אל פנים, אבל כנראה הוא השלים עם העובדה שהוא הפסיד לי והבין שזה סימן בשבילו לעשות את התפנית דרך בחיים שלו למשהו הרבה יותר טוב ממה שהגיע לו באותה התקופה, אם את רוצה נקמה אני אתן לך אותה אבל זה יקרה מולי,
וזה לא יכלול את החברים שלי, זה יהיה רק אני ואת-לבד." קלאני קבעה לבסוף,
"תשחררו את הצוות של מיס לייסון, בלי לפגוע בהם-" הוריתי לאחד מהרוצחים השכירים שלי במכשיר הקשר,
"את תישארי פה" סיכמתי לבסוף.
"אני לא עוזב אותך, אני נשאר איתך בזה עד הסוף" באותו הרגע הבנתי זה לא השותף שלה זה האהוב שלה,
"אתה הולך עם הצוות אל תדאגו לי, תשמרו ותדאגו אחד לשני, תמסור לשאר שאני מצטערת" קלאני סיכמה לבסוף, משהו בה השתנה, המפלצת שבה מתחילה להיעלם, אבל זה לא אומר שאני אוותר על הנקמה שלי בה.
-25-
YOU ARE READING
כנפיים של לוחמים
Actionקלאני לייסון, בחורה בת 25 שלא מזמן עברה לכפר בצפון לואיזיאנה שבניו-אורלינס, ועזבה את רחובותיה הנטושים שהייתה בהם בלונדון, היא לוחמת שידעה יותר ניצחונות מאשר הפסדים, כולם יודעים מי היא ומה היא, 'הזאבה' שלא נשלטה מעולם על ידי אף גבר, שבכל מקום שבו ד...