***
אני נוסעת לכיוון בית הוריו של מאור על מנת לעשות איתם את הקידוש.
כשמאור היה בחיים נהגנו לעשות איתם את הקידוש אחת לשבועיים כך שבשבוע שהיינו לבדנו אלכס לא הייתה מודאגת והיינו רשאי לבלות במועדון עם חברנו לאחר ארוחת הקידוש שעשינו ביחד עם החברים.
נועה הייתה אוהבת לארח אותנו בדירתה ביחד עם השותפה שלה, ירדן. אופק מאי וגל היו מגיעים ראשונים ועוזרים לכרוך את השולחן, מניחים את סיר הדגים שאימו המאמצת של אופק הייתה שולחת לנו ואת הקוסקוס הכושל שהכין גל בזמן שמאי הייתה אחראית על הסלטים.
אני ומאור היינו מגיעים עם החלות והיין. למאור הייתה אהבה ליינות ואני אהבתי להכין חלות מתוקות, אהבתי לקיים את הפרשת החלה בשישי בדרך כלל עם בנות המשפחה של מאור בשעות הצהריים המוקדמות.
דניאל תמיד היה מגיע אחרון, בדרך כלל כבר שיכור. הוא היה מניח את האורז שבישל על השולחן כך שלא גווענו מרעב בשל הפחד לגעת בקוסקוס שבישל גל. האורז שלו חיפה על כעסנו בעקבות איחורו ושיכורונו כך שניצל רוב הזמן מההטפות שלי.
האווירה תמיד הייתה חמימה. נהגנו לערוך את הקידוש בזמן שמאור הגדול מבין כולנו מברך על היין והחלה ודניאל מצטרף אליו מפני שהיה שיכור, הגברים כולם נעמדו ופתחו את ידיהם בזמן הברכה על החלות כך שגל יכל להשתיק את דניאל שישב לצידו. במשך שנתיים הטקס הזה נערך כך, ללא כל שינוי אך נקטע לאחר מותו של מאור, בלי הודעה מראש. כולנו ידעו שללא מאור הקידוש לא יהיה אותו דבר, לא דיברנו על כך מאז.
אני משנה כיוון ומחליטה לנסוע על בית הקברות.
אני מטיילת בין הקברים הקבועים. נזכרת בדרך לקבר של אימי ואחי.
אני הולכת באיטיות, מביטה בעשרות אלפי הקברים שנמצאים מסביבי בייאוש.
כשאני מגיעה לקברים של אחי ואימי אני מחייכת במרירות.
"אמא" לחשתי לקיברה.
"את הולכת להיות סבתא" אמרתי בהתרגשות, מביטה בקברה בציפייה.
"אני מתגעגעת כל כך" אני נאנחת ואכזבה עוטפת אותי.
אני נשכבת על קברה של אימי ונושקת לו, מנקה את האבק שנמצא עליו ומנגבת את הדמעות שהצטברו בעיניי.
אני מחייכת בעצב מעל קברו הקטן של אחי שלא זכה לראות את העולם.
לבסוף, אני הולכת בחשש אל הקבר של מאור שנמצא בקרבת מקום.
אני מנשקת את האבן הקרירה ומבחינה בנר הזיכרון שדולק על קיברו, מראה על ביקורם של כמה ממקריו.
אני מחייכת במרירות, עדיין בשלבי עיכול שזאת המציאות החדשה.
*פלאשבק*
YOU ARE READING
סיוט או מציאות? / הושלם
Romance*** אלה לוי (או אליסון ווקר) היא עורכת דין לעיניי משפחה בת 26 שביום בהיר אחד נאצלת לקבל את אובדן בעלה, איש הקבע מאור לוי. חלומותיה מתנפצים בזה אחר זה במהלך נערותה והיא חווה אובדן נוסף אך הפעם הוא שונה, כואב ומרסק יותר. היא חווה שיברון לב נוראי ומטלט...
