***
כן.." אני יוצאת אל אליה שיושבת מחוץ לחדר האמבטיה בסקרנות.
היא מרימה את ראשונה מהטלפון שלה בפתאומיות ומצליחה להבהיל אותי. "אומייגד באמת?" היא מצחקקת באושר וקופצת במקומה.
"כן" אני ממלמלת במרירות ומשחקת עם בדיקת ההיריון שאני אוחזת בידי.
לעומת אליה אני לא הייתי בטוחה בהריון הזה. המחשבות שלי עדיין נדדו אל מאור והתמקדו רוב היום אך ורק בו. שנאתי את עצם העובדה שאני לא מסוגלת לשחרר ממנו את מחשבותיי ולתת להן ולנפשי לנוח.
אתמול, כשנודע לי על ההריון הייתי נסערת. הרגשות שלי למאור לא דעכו ואף נהיו הרבה יותר חזקים. אתמול בערב כשחשבתי על רגשותיי למאור הבנתי שיכול להיות שרגשות אלו כלל לא היו רגשות אלא היו אובססיה והפכתי לתלותית.
המחשבה הזאת טלטלה אותי והורידה לי את הביטחון בשנייה. אם אני תלויה בו איך אוכל להבטיח את ביטחון ילדנו בזמן שהוא לא נמצא? הריי אני תלויה בו, לא אוכל להסתדר בלעדיו.
"את צריכה לשמוח זה הילד שלך" היא אומרת באושר ומנערת ממני את מחשבותיי הטורדניות.
"אבל לילד הזה מגיע אבא" אני רוטנת.
"אבל... את לא יכולה להפיל אותו.." אליה אומרת בקול מתחנן ומתמקדת בנקודה ריקה בקיר.
"אני יודעת, אני לא מתכוונת להפיל אותו. אני פשוט קצת מבולבלת" אני מסבירה לה במילים הכי עדינות שאני מוצאת למרות שאני נמצאת על גבול השיגעון. אלה מהנהנת ומחבקת אותי.
אני מחייכת אליה חיוך קטן ומביטה בבטן שלי, מופתעת מכך שלא שמתי לב לגבעה הקטנה שצמחה לה שם ללא ידעתי.
"בואי" אספתי את המפתחות לרכב שהיו מונחות על השולחן והכנסתי לכיסי.
"את הולכת היום פעם ראשונה מאז ה.." אליה נעצרת ומביטה בקיר הלבן.
"אני הולכת לפני שישלחו לי מכתב פיטורים" אני מנסה להחליף את האווירה העצובה באחת יותר עליזה.
"את לא רוצה ללכת להורים שלי קודם כדי לספר להם?" אליה שואלת ומרימה את גבתה לאות פליאה.
"צודקת" אני חושבת על כך פעם נוספת ומשיבה. אליה מקפצת ורצה אל דלת הדירה.
אני נאנחת.
"כמה אנרגיות יש בילדה אחת?"
הנסיעה עוברת במהירות. כל כך מהר שאנחנו כבר עומדות מול דלת בית הוריו של מאור.
הדלת הלבנה שאותה ראיתי אינספור פעמים נמצאת פעם נוספת מולי אך הפעם אני ללא מאור וללא החיוך שהיה מרוח על פניי כל פעם שהייתי פותחת אותה.
אני אוספת את כל כחותיי ודופקת על דלת הבית בזהירות.
"רק רגע" אלכס פותחת את הדלת וניצוץ של אושר מופיע בעינייה התכולות.
YOU ARE READING
סיוט או מציאות? / הושלם
Romance*** אלה לוי (או אליסון ווקר) היא עורכת דין לעיניי משפחה בת 26 שביום בהיר אחד נאצלת לקבל את אובדן בעלה, איש הקבע מאור לוי. חלומותיה מתנפצים בזה אחר זה במהלך נערותה והיא חווה אובדן נוסף אך הפעם הוא שונה, כואב ומרסק יותר. היא חווה שיברון לב נוראי ומטלט...
