בלתי שבירה

פרק 32

מתיאו
״לאן את הולכת?״ אני שואל את איב בכניסה לחדרי כשהיא לבושה בכותנת לילה ובדרכה לצאת מהחדר.
״אתה לא באמת אמרת את זה עכשיו נכון?״ היא מסתכלת עליי בחוסר אמון. ״זוז לי מהדרך עכשיו!״
״את לא הולכת לשום מקום.״ אני חוסם לה את היציאה. ״זה סך הכל היה עונש קטן על הזלזול שלך.״ חיוך קטן נפרש על פניי.
״אני שמחה שזה משעשע אותך,״ השנאה נשקפת בעיניה. ״ואתה לא אבא שלי שתתן לי עונשים כאילו שאני ילדה בגן הבנת?!״ היא דוחפת את ידי בכוח ללא הצלחה.
אני מכופף את ברכיי מעט ומניף אותה על כתפי ישירות למיטה.
״אני לא צוחקת איתך מתיאו!״ היא מרימה את הטונים ומנסה להיחלץ ממני בזמן שאני כורך את ידי סביבה ומונע ממנה לזוז.
״אני גם לא צוחק,״ אני מחייך לעצמי ולגבה המופנה אליי. ״לילה טוב.״
״אני נשבעת לך שאתה תשלם על זה, אני נשבעת לך שאתה תתחנן לגעת בי. אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק מתיאו!״
אני לא עונה הפעם והיא ממשיכה להילחם עד שהיא מתייאשת ונאנחת, מתרגלת לנוכחות זרועי סביבה ונרדמת.
כל הלילה בקושי עצמתי עין, ידעתי שאיב תנסה לקום ולברוח לאחד החדרים האחרים או שתנסה להעיף את היד שלי ממנה ובגלל זה השתדלתי להישאר עירני כמה שאפשר.
״נו מה?״ השתיקה גומרת אותי בזמן שאנחנו אוכלים ארוחת בוקר ביחד ואיב אפילו לא מסתכלת עליי. ״נפגעת?״ אני מתגרה בה ויודע שמהשאלה הזו היא לא תתעלם.
״אני?״ היא צוחקת בזיוף. ״אף אחד לא יכול לפגוע בי, אני לא מאפשרת לו את זה.״
״אז מה הסיפור?״ אני מניח את המזלג ונשען לאחור בכיסאי.
״אני מעדיפה לשמור ממך מרחק.״ היא מרימה את כתפיה בברירת מחדל. ״איתי אף אחד לא טועה פעמיים.״
״תסתכלי על זה באופטימיות, הצלחת לגרום לי לגעת בך. זה משהו שהרבה נשים שאני מכיר היו מתחננות לזה.״ אני מנסה לשבור את הקרח אבל כשהיא נושמת עמוק ומשדרת כעס, אני מבין שזה לא עובד עליה. ״כבר אמרתי לך את זה בעבר, אני לא אחת מהזונות שלך.״ למרבה ההפתעה, היא שומרת על טון רגוע אבל חודר וקמה מהשולחן.
שאר היום עובר בעיקר בחדר העבודה, עם שקט מוחלט מצידה של איב. למען האמת, אני לא יודע מה אני מרגיש, הקלה או חוסר.
מצד אחד הרסתי הכל, מצד שני אני יודע שעם הכלים הנכונים היא תחזור להתאהב בי.
היא מסתכלת עליי בשנאה כרגע, אני שם לב לשפת הגוף שלה כשהיא בסביבה שלי. ולמרות זאת, ניצוץ קטן עדיין נשאר בעיניים שלה.
בסביבות השעה 23:00 בלילה, אני חוזר לחדרי ומוצא את איב במיטתי כשהיא ישנה על הבטן וישבנה העגול בולט החוצה עם השורט הקצרצר של הפיג׳מה שלה.
אני נאנח בתסכול מהיום הקשה ופושט את בגדיי בזה אחר זה, לובש מכנס נייק שחור מבד ונשכב לצידה על המיטה.
מוזר שהיא ישנה פה ולא חיפשה מקום אחר. אולי היא ידעה שאם אמצא אותה במיטה אחרת, ארים אותה בכל מקרה אל המיטה שלי.

קרן השמש חודרת לעיניי ואני מנסה למשוך את ידי אל העין במטרה להסתיר אותה עד כמה שאפשר אבל משהו סגור סביבה ורשרוש ברזל גורם לי להרים את מבטי אליה ולגלות שאני אזוק למיטה.
עיניי מחפשות אחר טלפון או כלי כלשהו שיעזור לי להיחלץ מהדבר הזה אבל הטלפון שלי נמצא בקצה השני של החדר והסביבה ריקה מחפצים רלוונטיים.
״איב!״ אני קורא כשדלת חדר המקלחת נפתחת ואיב יוצאת ממנה כשחלוק קצרצר מסאטן עוטף את גופה. ״זה אומר שאת כבר לא כועסת?״ חיוך זממי משתקף על פניי והיא מחייכת בזמן שהיא צועדת לקצה המיטה ומניחה עליה את אחת מברכיה בחושניות, מתקרבת עד ששפתינו במרחק נגיעה ועיניי יורדות לשפתיה הבשרניות תוך כדי שגופי משתוקק למגעה. ״אני הייתי קוראת לזה שיעור לחיים.״ היא מתרחקת בבת אחת ומגחכת.
״תשחררי אותי מיד!״ הרצינות חוזרת לפניי כשאני מבין שהיא הולכת להחזיר לי על מה שעשיתי לה.
״רגע רק התחלנו.״ היא מחייכת בערמומיות ופותחת את הקשר של החלוק, נותנת לו להחליק מכתפיה אל הרצפה וחושפת סט הלבשה תחתונה מתחרה אטומה בצבע דובדבן יחד עם חגורות הקשורות לביריות התואמות על רגליה.
אני בולע רוק בתגובה למראה שלה ומרגיש את הזין שלי פועם ללא הפסקה, מתחנן לצאת החוצה ולזיין לה את הצורה.
״אני חושבת שהגוון הזה מחמיא לי מאוד, לא?״ היא מסתובבת בגבה אליי וחושפת גם את החוטיני הדקיק והסקסי שישבנה עוטה.
״אתה יכול לדבר מתיאו, זה שנכנסתי לכלוב אריות לא אומר שהפכתי לנושכת עכשיו.״ צחקוק קטן נפלט מפיה.
״אם לא תשחררי אותי, הזין שלי ידבר במקומי.״ אני שולח אליו את ידי הפנויה ומנסה להרגיע את הבליטה שתהפוך לזקפה בעוד רגע.
״חכה, יש גם מתנות.״ היא צועדת על עקביה הגבוהות לחדר הארונות ועיניי יוקדות אש כשהיא מענטזת עם ישבנה לשם.
לאחר דקה בערך ידיה אוחזות בקופסה שחורה וארוכה, כמו של בקבוק יין, והיא חוזרת אליי. ״שנפתח אותה ביחד?״ התרגשות מזויפת נוטפת מקולה והיא נראית מרוצה מעצמה.
ידיה מרימות את מכסה הקופסה ועיניי נפערות כשהן קולטות את הויברטור שנמצא שם. ״שלא תעזי.״ אני מזהיר ומנסה להגיע לקופסה ללא הצלחה, היא קמה וצוחקת בקול רם בזמן שהיא מוציאה אותו מהקופסה ואוחזת אותו חזק. ״לא רק שאני אעז, אני גם אהנה מכל רגע.״ הזין שלי נדחק למכנסיי ואני מרגיש איך הדופק שלי עף.
איב מתיישבת על הכורסא בדיוק ממולי ומרימה את רגליה על המיטה, מתחילה לצייר מסלול עם הויברטור בדרך לאיברה וכל סנטימטר שהפלסטיק החרא הזה עובר, אני מרגיש שאין גבול לעצבים שלי.
״איב תפסיקי עם זה עכשיו!״ אגרופיי קפוצים ומפרקי ידיי מלבינים.
״מתיאו,״ היא נעצרת ליד הטבור שלה ומחייכת חיוך זדוני. ״עכשיו זה השיעור שלך וזה הזמן שלך להיות תלמיד טוב ולשבת בשקט.״
״תעזבי את החרא הזה, הזין שלי יהיה היחיד שיכנס אלייך הבנת?״
״אני לא כל כך חושבת שאתה במצב של החלטות עכשיו.״ היא מצחקקת וממשיכה במסלולה עד שהויברטור מזיז את התחרה העדינה, נוגע בקצה איברה והיא עוצמת עיניים בסיפוק. ״וגם אם כן, מאוחר מדי.״ הויברטור חודר אליה לאט לאט עד שהוא ממלא אותה לגמרי והיא גונחת.
בחיים לא הרגשתי כל כך קרוב לפיצוץ כמו עכשיו, ואני לא מדבר על הביצים שלי שעוד שניה מתרסקות לי במכנסיים.
איב ממשיכה להחדיר את הויברטור אליה באופן קבוע ומהיר יותר בזמן שהיא גונחת בעונג והגוף שלי מתייסר מעצבים.
״תעיפי את הדבר הזה ממך עכשיו!״ אני מנסה למשוך את תשומת ליבה ולהפריע לה כדי שתפסיק לעשות את זה.
״אתה מפריע לי.״ היא פוקחת את עיניה ומסתכלת עליי בזמן שהיא ממשיכה. ״ואני חושבת שאני עוד שניה גומרת.״ אגודלה משחקת עם הפטמה שלה והיא שולפת את הויברטור ממנה בזמן שהאורגזמה מציפה אותה והיא גומרת בצעקה.
״עכשיו נרגעת?״ אני מסתכל עליה ומשחרר את אגרופיי, מתנחם בזה שהצעצוע הטיפשי הזה כבר לא בתוכה.
״איך אפשר שלא?״ היא נאנחת בסיפוק. ״מקווה שהבנת עם מי יש לך עסק.״ קולה עוקצני כשהיא מענטזת חזרה לחדר המקלחת.
״תשחררי אותי כבר!״ אני צועק בזמן שאני שומע את זרם המים נפתח וראשה מציץ מהדלת לרגע. ״דווקא אהבתי לראות אותך אזוק, הדליק אותי למען האמת.״
במשך עשרים דקות נוספות ידי עדיין אזוקה למיטה אבל זה כבר לא מפריע לי כמו שהפריע לי שהצעצוע הזה היה בתוכה.
איב יוצאת מהמקלחת כשמגבת בלבד עוטפת את גופה ונכנסת לחדר הארונות, מפילה את המגבת ולובשת סט תחרה בצבע שחור ומעליו שמלת סאטן קצרצרה בצבע ורדרד.
״עכשיו את מוכנה לשחרר אותי?״ אני שואל אותה בחוסר סבלנות.
״אמממ,״ היא מתגרה בי. ״אני צריכה לחשוב על זה.״
״כדאי לך לברוח מהר אחרי שתשחררי אותי, אני מבטיח לך שאתפוס אותך ואגרום לך להצטער על כל רגע.״ האיום שלי תקיף וחד.
היא צוחקת וזורקת לכיווני מפתח קטן. ״אני ממש לא מפחדת ממך.״
אני חוטף את המפתח ופותח את האזיק, משחרר את פרק כף ידי ומתקדם לעברה. היא עומדת בביטחון ובגב זקוף מולי, ללא טיפת פחד או חרדה ממה שאני עלול לעשות לה.
אני מניף אותה על כתפי בזמן שהיא בועטת בי עם רגליה וזורק אותה על המיטה כשאצבעותיי לא מאפשרות לה לקום ומתחילות לדגדג אותה עד שהיא הופכת לחסרת נשימה.
״חתיכת הצגה דפקת פה.״ העובדה מציקה לי בטירוף.
״אמרתי לך שאתה לא יודע עם מי הסתבכת מתיאו.״ היא עדיין מצחקקת לאחר שהיא נרגעת.
״האמת הפתעת אותי. לא ציפיתי לזה.״ אני מודה. ״אז עכשיו אנחנו פיטים?״
״אתה היית צריך לרדת על הברכיים ולהתחנן שאסלח לך חתיכת שחצן מסריח.״ היא נוקפת אצבע מאשימה לעברי.
״אני הייתי יורד על הברכיים,״ אני מרים את כתפיי והיא מסתכלת עליי בהפתעה. ״אבל לא כדי להתחנן או להתנצל.״ הרמז מגיע לראשה והיא מסתכלת עליי בעיניים מצומצמות ובכעס. ״חבל שזה לא יקרה.״ היא בטוחה בעצמה.
״זה יקרה.״ אני קובע בחיוך ממזרי. ״את לא תצליחי לשרוד בלי המגע שלי לאורך זמן.״
היא מנידה את ראשה בחוסר אמון וחיוך קטן חומק מבין שפתיה. ״הלוואי ואלוהים יתן לי את הכוח להתעלם ממך.״
״את לא תוכלי,״ אני מסתכל בעיניה. ״אובססיבית קטנה שלי.״