בלתי שבירה

פרק 41

איב
אז הגיע יום חמישי, היום הגדול.
מהבוקר ממלאים את הבקתה מיליון אנשים ומתרוצצים סביבנו כדי שהכל ייראה מושלם.
קמנו בתשע וחצי בבוקר ושף פרטי, שמתיאו הביא לכאן, הכין לנו ארוחת בוקר של מלכים. החל מסלטים, כריכים וגבינות ועד לקינוחים ומאפים ברמה הכי גבוהה שטעמתי.
לאחר מכן, נפרדנו ולאחר היכרות קצרה מאוד עם הצוות, הם התנפלו עליי כשאחד מטפל בשיער, אחת עושה לי פדיקור ועוד אחת מניקור. וכמובן, שני צלמים שדואגים לתעד כל רגע.
״למה כולם בלחץ?״ אני מנסה להשתלב בעומס ומציינת. ״החופה תהיה רק בערב.״
״ממש לא דארלינג.״ המסרק ההומו שלי, ג׳ס, מתיז קצת ספריי על שיערי ומחייך אליי דרך המראה. ״מתוכננת לך חופת שקיעה.״
״ובהתחשב בזמנים,״ דיוויד, המאפר, מציץ בשעונו ואומר, ״אנחנו לא בהספק מי יודע מה.״
אני מגלגלת עיניים ונאנחת בכבדות. מה הקונספט בכל הפאר הזה אם זו חתונה אינטימית?
בשלוש שעות הבאות, אני מסיימת להתאפר ולהסתרק וזוכה סוף סוף להציץ במראה.
דיוויד מסובב את כיסאי אל המראה הגדולה במרכז החדר ופי נפער לרווחה כשאני לא מזהה את הדמות המשתקפת אליי.
״את מהממת!״ ג׳ס מוחא כפיים בהתרגשות ואני צוחקת. ״אני לא מאמינה שזו אני.״
״אל תדברי שטויות!״ דיוויד מוחה. ״את אחת היפות שיצא לי לאפר, פשוט איפור תמיד מוסיף זה הכל.״
״תודה!״ אני קמה והם מחבקים אותי ביחד.
עיניי מציצות מטה אל הציפורניים בכפות ידיי ורגליי שמרוחות בלק טבעי ועליו פרנץ׳ לבן ועדין.
ג׳יזל, זו שאחראית על השמלה, מגישה לי שייק פירות ואני לוגמת ממנו עם קש בזהירות. ״מה הייתי עושה בלעדיכם?!״
היא מצחקקת ומלטפת את כף ידי בכף ידה. ״את מתרגשת?״
״לא כל כך.״ הכנות מובהרת בקולי. ״אבל אני מאמינה שזה יגיע בקרוב, לא הייתי מסכימה להתחתן אם לא הייתי אוהבת אותו.״
״זה הכי חשוב,״ היא מחייכת בנעימות. ״על השאר אפשר להתגבר ולמצוא פתרונות.״
בסביבות השעה 17:00 כשהשמש כבר מתחילה לרדת אך עדיין מופיעה בשמיים, ג׳יזל עוזרת לי עם השמלה והנעליים.
בחרתי שמלה נטולת כתפיות אך בעלת שני שרוולים קצרים שמתחילים אחרי הכתפיים. השמלה נפוחה מעט ועשויה מבד סאטן מבריק שמחמיא בצורה מושלמת. סנדלי העקב גם כן לבנות והעקב שלהן גבוה ושפיצי.
לאחר שאני מסיימת להתלבש, אני מחליקה את ידיי על השמלה וג׳יזל הולכת מספר צעדים לאחור כדי לתפוס בראיה שלה את כל גופי, מכף רגל ועד ראש.
״מושלם!״ היא מתרגשת ומובילה אותי למראה הארוכה.
״וואו.״ אני מסתובבת כדי לראות את אחורי השמלה ונדהמת מיופיה. ״היא מהממת.״
״את מהממת.״ ג׳יזל מסדרת לי את הכתפיות ומחייכת אליי דרך המראה. ״עכשיו ההינומה וסיימנו.״ היא מרימה את ההינומה הארוכה והעדינה ובעזרת הסיכה, מניחה אותה בעדינות בחלק העליון של השיער, בקצה הפקעת שג׳ס אסף לי.
אני שוב מחייכת אל המראה בהתרגשות ופלאשים שכבר הספיקו לעוור אותי, שוב נבזקים אליי מכל עבר.
ג׳ס ודיוויד נכנסים שוב לטאצ׳ אפ אחרון וכולם יוצאים מחוץ לבקתה מלבד הצלמים שעדיין נשארים איתנו.
״מתיאו מחכה לך בחוץ.״ ג׳יזל מחבקת אותי חיבוק אחרון ויוצאת בדיוק כשהשמש נעלמת ונשארים שרידים יפייפים שלה.
פתאום אני מרגישה את השקט בעוצמות הכי גבוהות. רק רעש הגלים, בלי ציוץ אחד.
אחרי שלוש דקות שאני מסדירה נשימה, עקביי מצטרפות לרעש הגלים ונקישותיהן על רצפת העץ הולכות ומתגברות עד שאני מגיעה לכניסה לשביל.
רגליי נעצרות לרגע, ריאותיי שואפות אליהן את הנשימה האחרונה ואני יוצאת אל השביל כשעיניי נפגשות עם עיניו של מתיאו וננעלות עד ששנינו נפגשים בנקודת האמצע, הכי קרוב שאפשר.
הוא אפילו לא סוקר את גופי כמו שהוא עושה בדרך כלל, רק מביט בי בעיניו החומות שניראות בהירות יותר וחיוך קטן בזווית פיו משתקף לו.
לאחר כמה דקות שאני ומתיאו ממשיכים להביט בעינינו, הוא מגיש לי את הזר ומושיט את ידיו להינומה. אני מנצלת את הזמן ומסתכלת סביב, הכל נראה כל כך יפה וטהור. החופה מעוצבת בלבן נקי, יחד עם פרחים לבנים מכל הסוגים וטול לבן שמעטר אותה. צבעי השמיים משתלבים בצורה מושלמת עם הסביבה. אבל הכי חשוב, יש רב ושני עדים. ומתיאו יודע עד כמה זה היה חשוב לי.
עיניי חוזרות להביט בפניו ולפני שההינומה מכסה את פניי הוא נושק לי קלות על השפתיים ולוחש לי באוזן. ״אני אוהב אותך.״
גרוני מתאמץ לבלוע את הרוק וריאותיי עדיין מסדירות נשימה.
הוא משלב את אצבעותינו ומוביל אותנו לחופה.
טקס החופה מתחיל ומתיאו מסמן לצלמים להפסיק לצלם לאחר שהוא מרים את ההינומה מפניי וחושף אותן.
לאחר שהרב עושה את הטקס כדת וכדין, מגיע החלק שבו מתיאו צריך להוציא את הטבעות.
הצלמים חוזרים לצלם בזמן שהוא חוזר אחרי דברי הרב, ״הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל.״ מתיאו עונד לי את הטבעת והרב מאשר, ״מקודשת, מקודשת, מקודשת!״
ידו העונדת את הטבעת משלבת את ידי בה והוא לוחץ אותה ברכושנות כשחיוך ענקי נפרש על פניו.
״עכשיו שבירת הכוס.״ הרב מניח את הכוס על הרצפה ולאחר שמתיאו שוב חוזר אחריו, הוא שובר את הכוס ומסתכל בעיניי במבט מלא באהבה לפני שהוא מנשק אותי בחוזקה.
״מזל טוב, שתזכו להקים בית נאמן וכשר.״ הרב והעדים מברכים אותנו ועוזבים את המקום.
מתיאו תופס בשני צידי פניי ומסתכל עמוקות בתוך עיניי. ״אני אפילו לא מוצא מילים לתאר מה את עושה לי הגוף, מה את גורמת לי להרגיש כשאת בסביבה.״ עיניו יורדות לשפתיי והוא דוחף את לשונו לפי בתאווה, חוקר כל פינה בפי. ״לעזאזל, הפכת אותי לרכיכה מזדיינת.״
״חסר לך,״ אני צוחקת. ״התחתנתי איתך רק בגלל הנוקשות שלך.״
״אל תדאגי זה לא ישפיע על מה שאעשה לך במיטה.״ הוא מחייך בזדוניות ומערסל אותי בזרועותיו כל הדרך חזרה לבקתה.
מתיאו זורק את שנינו על המיטה כשהוא מעליי ומעביר את עיניו מעין אחת שלי אל השניה בלי הפסקה.
״מה?״ אני צוחקת לאחר זמן מה של שתיקה.
״אני מתלבט.״ הוא אומר בחיוך זדוני וסקסי.
״מה האפשרויות?״
״לקרוע ממך את השמלה הזו או לתת לך ללבוש את הסט הסקסי שקניתי בשבילך.״
אני צוחקת בקול, זה היה ברור שהוא יתכנן משהו כזה.
״נראה לי שעדיף שאחליף.״ אני מזיזה אותו ממני וקמה. ״חוץ מזה, בשמלת כלה כבר ראית אותי.״ מתיאו מיד קם אחריי ופורם ממני את קשרי המחוך תוך כדי שאצבעותיו מטיילות על גבי החשוף. ״תחזרי מהר.״ הוא מושיט לי את השקית ואני מצחקקת בזמן שאני מתקדמת לחדר האמבטיה.
אני פותחת את השקית ומגלה סט תחרה בצבע אדום דובדבן. לאחר שאני פושטת ממני לגמרי את השמלה ואת התחתונים, אני מכניסה את רגליי לתחתוני החוטיני ואת זרועותיי לחזיית התחרה שמכסה בעיקר את הפטמות. יחד עם הביריות ונעלי העקב הגבוהות אני עוטפת את גופי עם חלוק קצרצר שחושף את ישבני מעט ויוצאת.
מתיאו כבר הספיק לפשוט את בגדיו ולהישאר עם בוקסר שחור וצמוד. אך כשעיניו פוגשות בגופי, הבוקסר נלחץ עוד יותר וחושף את זקפתו הבולטת.
הוא מתרומם ונעמד מולי, מקבע את מבטינו בזמן שהוא פורם את קשר החלוק ומחליק אותו מגופי בחושניות.
״תראי מה את עושה לי מי בלה.״ הוא מעביר את מבטו אל גופי ועיניו יוקדות אש ותשוקה.
אני שולחת את ידי וחופנת את איברו בהתגרות, גורמת לו לפלוט גניחה קטנה לפני שהוא מרים אותי אליו וכורך את רגליי סביב מותניו החשופות.
מתיאו מתיישב על המיטה כשרגליי עדיין כרוכות סביבו ומקלף מכתפיי את כתפיות החזיה בזמן ששפתיו מרפרפות על כתפיי בחושניות. הוא פותח את קרסי החזיה ביד אחת ומעביר את כפות ידיו הגדולות לשדיי המלאים שמחכים רק למגעו.
גניחה קטנה נפלטת מפי וראשי נמשך לאחור כשעיניי נעצמות ונשימתי נעתקת מעונג.
״תסתכלי עליי.״ הוא אומר בזמן שלשונו מענגת את הפטמה שלי.
״לא רוצה.״ אני מתחילה להרגיש את האורגזמה נבנית בתוכי כשהוא עובר לפטמה השניה וגל קור מלטף את הראשונה.
״אני אפסיק.״ הוא מזהיר ואצבעותיו עוברות ברפרוף על מותניי.
״חסר לך.״ אני אומרת בחיוך מגורה ומתחמקת ממבטו הרעב בזמן שהוא ממשיך לטרוף את שדיי.
כשעוד גניחה קטנה נפלטת מפי הוא נושך את הפטמה וגורם לי להסתכל עליו. ״אאוץ!״
״הסתכלת.״ הוא מציין בחיוך והופך אותנו כך שאני נשכבת על גבי מתחתיו וצחקוק קטן נפלט מפי בזמן שהוא יוצר לעצמו מסלול של נשיקות קטנות כל הדרך למטה.
צמרמורת נעימה עוברת בגופי והנקודה הרגישה בין ירכיי מדגדגת אותי כשהוא אוחז בשיניו את תחתוני התחרה ומושך אותם למטה.
ידיו הגדולות חופנות את ירכיי ומפרידות אותן לפני שפיו טורף את איברי ברכושניות.
אני מרגישה איך הדופק שלי מאיץ כשהוא מחדיר את לשונו אליי בזמן שאגודלו משחקת עם הדגדגן. ״אלוהים!״ אני קוראת בקול כשאני מרגישה את האורגזמה מתקרבת.
״אף אחד לא יעזור לך עכשיו.״ הוא מצחקק ותופס את הדגדגן בשיניו כשאצבעו חודרת אליי וסוחטת ממני נשיפה חדה. ״רק אני אטעם אותך,״ הוא מוצץ את הדגדגן לפי. ״רק אני אגע בך,״ הוא מחדיר עוד אצבע ונוגע בנקודה הרגישה בתוכי. ״ורק אני אגרום לך לגמור,״ הוא מטפס חזרה ומנשק אותי בחוזקה כשאני גומרת על אצבעותיו.
״הרגת אותי.״ אני מציינת בזמן שאני מסדירה את נשימתי.
״עוד לא התחלתי בכלל.״ הוא מחייך בזדוניות ומנשק אותי ברכות.
אני שולחת את ידיי ופושטת ממנו את הבוקסר השחור.
מתיאו מחייך בין שפתיי ומכוון את איברו לפתח איברי, מתחכך בו בעדינות וגורם לבטן שלי להתהפך מרוב צורך.
״רטובה כל כך.״ הוא אומר בסקסיות ועדיין רק מתחכך באיברי עד שאני מאבדת שליטה. ״רק בשבילי.״
״בבקשה.״ אני מקמרת את גבי ומנסה לדחוף את עצמי אליו ללא הצלחה. ״בבקשה מה?״ הוא מתגרה בי בחיוך ועיניו מלאות התשוקה מביטות בי. ״תזיין אותי כבר!״ אני מתכוונת להישען על מרפקיי ולהתעצבן עליו אבל הוא חודר לתוכי בעוצמה חזקה כל כך שאני שוכחת את כל מה שרציתי לומר וגונחת בצעקה קולנית.
״רצית לומר משהו?״ הוא מצחקק כשהוא תופס את ירכיי ומושך אותי אליו בקצב קבוע.
״אתה בן זונה!״ אני צוחקת בקול בזמן שאני מרגישה את האורגזמה נבנית בתוכי שוב.
״ככה את מדברת לבעלך?״ הוא ממשיך לנעוץ את עצמו בתוכי חזק יותר מפעם לפעם.
״אני מדברת ככה למי שמתגרה בי.״ אני מאגרפת את הסדין בידיי וגונחת בעונג כשאני מרגישה שאני עומדת לגמור.
״תסתכלי עליי.״ הוא מחזק את האחיזה בירכיי כשאני מסתכלת עליו. ״אנחנו גומרים ביחד!״
חיוך חושף שיניים נשקף על פניי ומתיאו צוחק בתגובה. ״אני מת על החיוך הזה.״ הוא נושך את שפתו התחתונה וננעץ עמוק יותר עד שאני מרגישה שהזין שלו עומד לצאת לי מהגרון. ״עכשיו!״
אני מקמרת את גופי בעונג והוא שואג כששנינו גומרים.
מתיאו נשען קדימה, עוטף אותי בגופו והופך אותנו כך שאני מעליו וראשי מונח על חזהו בזמן שהוא עדיין נעוץ בתוכי.
״אימאלה.״ אני מסדירה נשימה ומחייכת. ״מה זה היה?״
״הסקס הכי טוב שהיה לך בחיים האלה.״ הוא מצחקק ואני מצטרפת אליו. ״שחצן.״
״שחצן שחצן אבל עם זין ענק.״ אצבעותיו מטיילות על גבי ושנינו מתפרצים בצחוק.
״מה שנכון נכון.״ אני מחייכת ונאנחת בחיוך. ״לא תיארתי לעצמי שליל הכלולות שלי ייראה ככה.״
הוא צוחק בזמן שחופן את ישבני החשוף בכף ידו הגדולה ברכושניות ואומר בעברית במבטא היפה בעולם ובפעם הראשונה, ״אני אוהב אותך אישתי.״