פרק 37

3.7K 129 23
                                    

איב
״נראה שמישהו תפס עלייך בעלות.״ מתיאו אומר בזמן שהוא מצטרף אליי ומצחצח שיניים מול המראה.
אני מסתכלת במראה על ההיקי הבולט שהדפוק הזה עשה לי ומצחקקת לפני שאני שוטפת את הפה.
״עכשיו זו תהיה בעיה שלך אם נתעכב בגלל האיפור שאצטרך לשים על זה.״ אני מנגבת את פניי במגבת ומורחת קרם פנים.
״את ממש לא מכסה את זה.״ הוא קובע ויורק את המשחה לכיור.
״אני לא יודעת איך זה בניו יורק אבל פה לא נהוג להסתובב עם היקי על הצוואר.״ אני מצחקקת וממשיכה בשגרת הטיפוח שלי.
״אני אוהב את זה.״ הוא מעביר את אגודלו על הסימן הכחול ונושך את שפתו התחתונה. ״זה מסמן שאת שייכת לי.״
״תפסיק כבר להיות אובססיבי, תפסיק.״ אני פורצת בצחוק.
הוא שולח את כף ידו הגדולה לישבני וחופן את אחד מלחיו לפני שהוא מתכופף על ברכיו ומפזר נשיקות קטנות לכל סנטימטר בו.
״עוד לא התייאשת?״ אני עדיין מצחקקת כשהמגע שלו מדגדג אותי.
הוא תופס בין שיניו את ישבני וגורם לי לקפוץ. ״אאוץ׳.״ אני מסתובבת ומשפשפת את המקום בזמן שהוא פושט ממני את התחתונים.
״איך אפשר להתייאש מגוף כזה?״ הוא מביט בי ברעב לפני שהוא מסתכל אליי מלמטה ומחדיר אצבע בחדות, סוחט ממני גניחה קטנה.
״כמו שאני אוהב.״ הוא מחייך בזדוניות, מתרומם על רגליו ומרים אותי על השיש של הכיור. פותח אותי לפניו ונכנס בין רגליי כשעל גופו בוקסר בלבד שעוד שניה נקרע מרוב שהזין שלו נדחק אליו.
״אין לך מושג כמה פנטזתי על הגוף המושלם שלך, כמה חלמתי שאני מזיין אותו כל שעה ביום.״ מתיאו נאנח בסיפוק כשהוא חודר אליי לאט ובחושניות עד שאני גומרת על הזין שלו.
אני מחייכת חצי חיוך ומניחה את כף ידי על חזהו המוצק והשרירי.
״אז מה עשית בנתיים?״ אני מתגרה בו וחופנת את איברו בידי. ״הזדיינת עם מישהי אחרת ודמיינת שאני מתחתיך?״
הוא מניד את ראשו בחיוך מלא בתשוקה ומסתכל בעיניי. ״יד ימין שירתה אותי עד כמה שיכלה.״
אני צוחקת בקול והוא מסיט קצוות שיער לאחורי אוזני כשמבטו עדיין נעוץ בי. ״מתי הטיסה שלנו יוצאת מחר?״ אני מעבירה נושא ומסיטה את מבטי ממלחמת המבטים הזו.
״הקדמתי אותה להיום.״ ידו חופנת את לחיי ומחזירה אותי אליו. ״אז מה התכניות להיום?״ הוא מתקרב ונושך את שפתי התחתונה.
״אם תפסיק להסיח את דעתי, אני אוכל להגיד לך.״ אני מנסה להשתחרר משיניו הנעוצות בשפתי התחתונה וחיוכו גורם לי לצחוק.
״אני בעד שנישאר בבית היום ונזדיין בכל פינה אפשרית.״ הוא מניח את כפות ידיו הגדולות ומטייל איתן לאורך קימורי גופי העליונים.
״אני לא בעד.״ אני משתחררת ממנו ונכנסת לחדר הארונות. ״להזדיין אפשר בכל מקום, תן לי להנות מהיום האחרון שלי כאן.״
לאחר מקלחת קצרה, אני לובשת ג׳ינס קרעים רחב עם גופיית סבא שחורה וצמודה שמגיעה עד לקו הטבור יחד עם נעלי קונברס קצת גבוהות.
״האוטו כבר מונע למטה.״ מתיאו אומר בזמן שאני מורחת גלוס.
״נראה לי שקודם נסע להורים שלי כדי להיפרד מהם ואז נמשיך משם לתכניות שלנו.״ אני סוגרת את הגלוס ומכניסה אותו לתיק צד הורדרד שאני לוקחת.
אנחנו נכנסים לרכב ואני שרה לצלילי השיר החדש של עדן חסון ׳בואי נישן על זה׳. מתיאו מסתכל עליי בחוסר הבנה ושנינו צוחקים.
״את חייבת ללמד אותי קצת עברית.״ הוא דורש בחיוך חצוף.
״יגיע הזמן של זה.״ אני מצחקקת ומחליפה לשירים באנגלית.
כשאנחנו מגיעים לבית של ההורים שלי, אנחנו נפרדים מהם והם מלווים אותנו עם מתנות.
מיד לאחר מכן אנחנו נוסעים לבר צהריים בתל אביב, שותים קוקטיילים ונהנים מהאווירה.
״ישראל מיוחדת.״ מתיאו מציין בזמן שהוא לוגם מהקוקטייל השני שלו להיום. ״אפשר להבין שאת מפה.״
אני צוחקת וזורקת את ראשי לאחור. ״אפשר להבין שאני מפה בגלל שאני חוצפנית.״
״את מיוחדת בגלל החוצפה שלך.״ הוא מצטרף אליי וצוחק. ״אני לא מכיר עוד מישהי שהייתה מעזה לדבר אליי כמו שאת מדברת.״ אגודלו נשלחת לשפתיי ומלטפת אותן לאורכן. ״בגלל זה את שלי.״
אני מחייכת במבוכה ומשחקת עם הקש של הקוקטייל. ״עדיין לא אמרת לי מתי הטיסה שלנו יוצאת היום.״ 
״הודעתי לטייס שיהיה כאן עוד שעה בערך.״ הוא מציץ בשעונו.
״אתה בטוח שכדאי שנטוס?״ אני שואלת בהיסוס. ״עד כדי כך בטוח בניו יורק?״
״מספיק בטוח בשביל הטיסה הזאת.״ הוא אוחז בכף ידי ואנחנו עוזבים את המקום אחרי שהוא שם שטר של מאתיים על השולחן.
״איך אתה יכול להיות כל כך בטוח בעצמך?״ אני נטרפת מהביטחון העודף שיש לו.
״כי חיסלנו בכירים ויקח לרוסים זמן לבנות את עצמם מחדש.״ הוא מחייך ופותח לי את דלת הרכב.
אנחנו נוסעים לשדה התעופה ואנשי האבטחה מובילים אותנו הישר למטוס הפרטי של מתיאו.
״את רוצה לאכול משהו מי בלה?״ מתיאו שואל אותי לאחר שהמטוס מתחיל להמריא.
״בנתיים לא.״ אני מוציאה מהתיק ספר וקוראת בזמן שמתיאו מתעסק במחשב.
״הטיסה הולכת להיות ארוכה.״ מתיאו מציץ לכיווני אחרי שלוש שעות בערך שהוא תקוע בשיחות ובמחשב.
״אני חושבת שאלך לישון קצת.״ פיהוק נפלט מפי והעייפות משתלטת עליי. ״תעיר אותי כשנגיע.״

״מי בלה,״ יד חמימה מסיטה את שיערי לאחור ומלטפת את לחיי בנעימות. ״הגענו.״
אני פוקחת את עיניי באיטיות ונחשפת לנוף הכי יפה שראיתי בחיי.
״וואו.״ אני מתפעלת מהאיים היפייפיים הצבועים בגווני טורקיז.
לאחר כמה דקות המטוס נוחת ומתיאו מוביל אותנו לאחת הבקתות.
פי נפער בהלם כאשר הדלת נפתחת וחושפת את הבקתה מבפנים. הכל כל כך יפה ומעוצב בסגנון כפרי, מקושט בגוונים של חום עדין ונותן תחושה של חמימות.
אני סוקרת את הבקתה במבטי ומתקדמת לעבר חדר השינה הענקי כשמשהו תופס את עיניי ואת תשומת ליבי. תמונה קטנה של מתיאו המונחת על השידה הצמודה למיטה.
״אל תגיד לי שגם הבקתה הזו שלך.״ אני מצחקקת כשהתמונה בידיי ובה מתיאו בבגד ים בצבעי הים, שזוף וסקסי כמו תמיד.
צחוקו הולך ומתקרב מאחוריי עד שזרועותיו נכרכות סביבי ושיניו מכרסמות את צווארי. ״הכל שייך לי.״ הוא אומר ומתקרב עם פיו לאוזני עד שנשימותיו מעבירות בי צמרמורת. ״בעיקר את.״ הוא לוחש בחושניות וגורם לי לעצום את עיניי ולהישען על כתפו בהזדקקות.
מתיאו אוחז במותניי ומסובב אותי אליו כך שמבטינו מצטלבים וקול הגלים הוא היחיד ששובר את השתיקה בזמן שאנחנו מסתכלים אחד על השני בתשוקה.
מבטו יורד לשפתיי והוא טורף אותן בתעוזה, לשונו נדחקת לשפתיי ואני מפשקת אותן כדי לפנות לה גישה.
מתיאו מניח את ידיו הגדולות על מותניי ומקרב אותי אליו, מאגרף את קצוות הגופיה בידיו ופושט אותה ממני.
אני מנתקת את שפתיי ברגע שאצבעותיו מתעסקות עם כפתור הג׳ינס שלי. ״שניה רגע,״ אני מתנשפת. ״אנחנו באמצע החוף.״
״אמרתי לך שהכל שלי,״ הוא אומר תוך כדי שהוא מנשק קלות את צווארי. ״אין כאן אף אחד מלבדנו.״ הוא חותם ופושט ממני את מכנסיי.
אני צוחקת כששפתיו מגיעות לאיזור עצם הבריח שלי וביד אחת הוא פותח את קרסי החזיה ומפיל אותה ממני.
״מוכנה לצרוח עד השמיים?״ הוא מחייך בגאווה כשהוא שולף את איברו ממכנסיו ונעמד עם קצהו בפתח איברי.
״כןןןן!״ אני צורחת כשהוא חודר לתוכי בעוצמה.
״תתחתני איתי איב.״ הוא מצמיד את מצחו למצחי בזמן שהאורגזמה אופפת אותי והוא ממשיך לחדור אליי באופן קבוע.
״רק אם תגרום לי לגמור חזק.״ אני מחייכת בין שפתיו כשהוא תופס את שפתי התחתונה בשיניו. ״תן לי את זה!״ הזדקקות נוטפת מקולי.
״את הלב שלי כבר יש לך.״ הוא מבטיח ומגביר את קצב החדירה. ״את הגוף שלי גם.״ הוא ממשיך עד שאני מרגישה שאני עומדת לגמור כל רגע. ״נשאר לי לתת לך רק את שם המשפחה שלי.״ הוא ננעץ בתוכי בחוזקה וגורם לשתינו להגיע לפורקן שרצינו כל כך.

בלתי שבירהWhere stories live. Discover now