פרק 39

3K 124 12
                                    

מתיאו
איב חושבת שאני מטומטם. היא חושבת שאני לא רואה את המשיכה שלה אליי גם כשהיא כועסת. היא חושבת שאם היא אומרת לי שהיא לא רוצה להתחתן איתי זו האמת. אני יודע מה האמת. האמת היא שהיא רוצה לבלות איתי את שארית חייה. אנחנו נתחתן. בין אם היא רוצה ובין אם לא. וזה לא נובע ממקום של כפייה, זה נובע מכך שאני יודע את האמת עליה. אני פשוט מקצר לה את הדרך הקשה.
איב חושבת שאני רוצה אותה בגלל שהיא זיון טוב. היא לא מבינה שאני יכול למצוא מיליון ואחת בחורות להזדיין איתן באותו הזמן. היא לא יודעת שעד שהזדיינו בפעם הראשונה לא נגעתי באף אחת אחרת. היא לא יודעת שהיא היחידה שנכנסה לבית שלי ונשארה שם לטווח כזה ארוך. אפילו את הבחורות שזיינתי לפניה לא זיינתי בבית שלי, זה תמיד היה בבית מלון באיזור.
אני לא צריך אפילו חצי יום כדי להוכיח לה את מה שהיא רוצה שאוכיח לה. אני יודע שהיא יודעת שאני אוהב אותה הרבה מעבר לסתם זיון, אולי היא לא יודעת עד כמה. או שהיא סתם רצתה הצעת נישואים נורמלית כמו כולם.
אני מרים את הטלפון ומחייג לאנחל, יד ימיני, כדי שאשתו תדאג לכל הדברים לחתונה עד חמישי בערב, כשהמטוס ייצא חזרה אליי.
הטבעת תגיע כבר היום יחד עם צוות שיארגן פה הצעת נישואין.
אחרי שאני מסיים להסביר לאשתו מה בדיוק אני צריך, אנחל מעדכן אותי שהמצב עדיין רגוע ושהרחובות מדי פעם נראים מאיימים אבל הצוות שלנו מצליח להשתלט על זה.
״אז מתי אתה חוזר?״ הוא מתעניין.
״כל עוד המצב רגוע, אחזור בסוף השבוע הבא.״ אני מסביר. ״אבל כל דבר הכי קטן שקורה אני דורש שתעדכן אותי.״
״אין בעיה.״ הוא אומר ובוקע צחקוק קטן מפיו. ״רק תיזהר לא לתת בה חזק מדי בליל הכלולות.״
״בן זונה.״ אני צוחק ומנתק את השיחה.
אני נכנס לבקתה אחרי רבע שעה עם שני שייקים בתוך קוקוס.
״מה זה מתנת פיוס?״ איב צוחקת ולוקחת מידי את אחד השייקים.
״אני חושב שהמתנת פיוס הייתה שהוצאתי את המילה ׳מצטער׳ מהפה שלי. אני לא בן אדם שמתנצל בדרך כלל.״ חיוך קטן נשקף על פניי.
״כי האגו שלך תלוי על העץ שממנו הקוקוס נפל.״ היא צוחקת ולוגמת מהשייק. ״אממ טעים.״ היא נאנחת בעונג.
״יש לנו דייט עוד שלוש שעות, תתארגני.״ אני לוגם מהשייק שלי ומתיישב לצידה כששנינו משקיפים על הנוף המרהיב של המלדיביים.
״דייט?״ היא מגחכת בחוסר הבנה.
״כן.״ אני עונה בפשטות. ״תהיי יפה כמו תמיד.״
״אתה תעמוד בזה?״ היא אומרת בציניות מוגזמת.
״אם לא לגעת אז לפחות לראות.״ אני מצחקק והיא מצטרפת אליי.
״אתה לא באמת התכוונת שנתחתן נכון?״ היא אומרת בעיניים מהססות ובחצי חיוך שאני בטוח שמלא תקווה.
״מה כל כך מרתיע אותך בזה איב?״ אני מסתכל בעיניה הטהורות.
״לא יודעת.״ היא מתחמקת ממבטי ומושכת את כתפיה. ״לא חשבתי להישאר איתך כל החיים.״
״אז מי עכשיו נשארה בשביל זיון?״ אני צוחקת ומנענע את ראשי.
היא מצטרפת אליי בצחוק מתגלגל. ״לא נשארתי בגלל שאתה מזיין טוב, נשארתי כי אתה מסקרן אותי.״
״אז במילים אחרות את לא אוהבת אותי?״ אני שואל בביטחון למרות שאני יודע את התשובה.
היא לא עונה ומעבירה נושא. ״אז איפה יהיה הדייט שלנו היום?״
״את מתחמקת.״ אני מציין אבל זורם איתה. ״במקום פה באיזור.״
״יש פה מסעדות?״ ההפתעה נשמעת היטב בקולה.
הפעם אני זה שמתחמק מתשובה.

בלתי שבירהWhere stories live. Discover now