למרות שאני לא מושבתת על כיסא גלגלים כמו אבא, אני מרגישה ככה ברגע זה. העיניים שלי עדיין היו על המסך וידי התחילה לרעוד.
מאיפה אנחנו חייבים 20 מיליון שקל לעזאזל?
אם זה טרם לא שולם, זה אומר שאבא ואימא ידעו על זה לפנינו?
יקחו גם את המאפיה וגם את הבית ואנחנו נישאר בלי כלום, פשוט...כלום.
"מישהו רוצה לדבר איתך". פתח את הדלת אחי יונתן ולא הבין את משמעות הבעת פניי.
"הכל בסדר מאיה?". שאל וכעת סגר את הדלת. דמעות התחילו לרדת על פניי ואני בחיים לא נשברת. בחיים לא.
יונתן כעת היה מאחוריי וקרא את מה שאני קראתי לפני כמה דקות ונאנח.
"מה אנחנו עושים?". שאל ובאמת שאין לי תשובה. "אני בעצמי לא יודעת". עניתי ומחיתי את דמעותיי.
"מי אמרת שרוצה לדבר איתי?". נזכרתי משום מקום במה שאמר.
"הוא אמר שהוא רוצה לדבר איתך אבל לא הבנתי מאיפה את מכירה סגנון כזה של גבר". ענה ולא הבנתי מה זה סגנון כזה של גבר.
"איך קוראים לו?". שאלתי.
"קריב משהו. בחיים שלי לא שמעתי שם כזה". אמר.
"טוב, תכניס אותו". אמרתי והוא הלך לקרוא לו.
אני לא מכירה אדם כזה ואני מקווה שהוא לא מגיע עם בשורה גרועה כי הספיקה לי אחת כזאת בבוקר.
"אתה יכול להיכנס". אמר יונתן ואני נעמדתי, בכל זאת צריך לכבד.
אבל לא ציפיתי שגבר שעוד מעט חוצה את מפתן הדלת יעמוד שם. הוא נראה כבן 28 ואולי אפילו 30. ועכשיו הבנתי למה יונתן אמר סגנון כזה של גבר.
הוא לבש חולצה שחורה ומכנסיים שחורים. החולצה קצרה אבל שני ידיו היו מקועקעות בקעקועים שונים ומשונים שאלוהים יודע מאיפה זה מגיע. הקשר עין שנוצר לי איתו, הצטערתי עליו כל כך כי ברגע שעיני החומות פגשו את עיניו האפורות הרגשתי רעד בכל הגוף.
כאילו העיניים האלה ראו מה שאני לא רוצה לראות.
הוא היה יכול למחוץ את המאפיה ל-2 אם רצה בשרירים שלו. לא ראיתי את יונתן מאחוריו וזה אומר הרבה. יונתן נחשב כבעל מסה אבל מי שעמד כאן מולי, פשוט הרתיע אותי והרגשתי איך ליבי מפחד כמוני.
"שלום, אני מאיה. אתה יכול להיכנס". אספתי את כל כוחותיי כדי להוציא את המילים האלה ובסוף זה הצליח.
הוא נכנס בלי לומר כלום והתיישב. יונתן כנראה הרגיש את אותו איום כי הוא סגר את הדלת והתיישב לידי בשולחן. גם ככה אין מצב שהייתי נשארת עם בחור כזה לבד.
"הוא חייב להישאר?". שאל הגבר הזה שאפילו את שמו אני מפחדת להגיד. "כן". יונתן ענה במקומי ושילב ידיים.
"יש לי פתרון". אמר ושילב את ידיו. כאילו לא מספיק אני רואה את השרירים הוא חייב להבליט אותם עוד יותר.
"איזה פתרון בדיוק?". שאל יונתן ויכולתי לראות את המבט המאיים שהבחור הזה שלח לו.
כאילו הוא רוצה להגיד לו, תסתום את הפה שלך ותן לי לדבר עם אחותך.
"פתרון להודעה שקיבלת הבוקר במייל". אמר ומבטינו נפגשו שוב והייתי מבולבלת.
מי זה הגבר הזה?
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
