HIM AND I

פרק 66.|זה הסיפור שלי|

שמעון כהן.

מאיפה אתחיל?

מרגיש לי שאני עמוק בתוך הסיפור הזה ובאמת אני כבר חפרתי לעצמי בור ענק ובמרכזו אני נמצא.

אני שמעון ואני אביה של מאיה.
יש לי עוד 7 ילדים שיהיו בריאים ואני נכה צהל.

אני מכיר את ליה זכרונה לברכה עוד מהגן.
היא הייתה ועדיין נשארה ילדת מלאת החן עם השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות היחידיה בגן.
כל הבנים רצו להיות איתה ואני תמיד הגנתי עליה.
לא יודע למה אבל הרגשתי צורך לגונן עליה. כשגדלנו והגענו לתיכון, ליה שיתפה אותי בחיים האומללים שלה.

מגיל קטן היא כבר הייתה בוגרת והיא הבינה הכל מהכל.
היא אמרה לי שזה מאוד מסוכן מה שהיא עומדת לספר לי ואם מישהו יגלה שאני יודע יכולים להרוג אותי.
היא סיפרה לי כי היא כבר לא יכלה יותר. היינו אז בכיתה ט בגיל של היום זה 15 אם אני לא טועה.

דירבנתי אותה לספר לי וכך עשתה.
היא סיפרה לי שהמשפחה שלה לא תמיד הייתה חיה בישראל והבית  האמיתי שלה הוא באיטליה. ההורים שלה הם ראשי מאפיה הכי גדולים באיטליה וכשהיא סיפרה את זה, צחקתי בקול.
ואז, היא הראתה לי קעקוע מוזר שהיה לה מעל החזה והיה כתוב עליו משהו באיטלקית. הפסקתי לצחוק.

״זה הנשר של המאפיה״. אמרה בשקט עדיין מפחדת שמישהו ישמע אותה.
״אתה רואה מה כתוב כאן?״. שאלה ואני לא הבנתי. ״זה באיטלקית״.

״כתוב כאן: "Fino alla morte resteremo"
(עד המוות נישאר)״.

באותו יום, אני וליה עשינו הבטחה.
ליה תמיד גוננה והצילה אותי ובאותו זמן, המשפחה שלי הייתה בין פת לחם שאפילו את זה לא היינו מקבלים לפעמים.
היינו רק שני ילדים. אני ואח שלי שההורים שלי אימצו.

החיים שלנו היו קשים.
ההורים שלי לא יכלו לעבוד ביותר משני עבודות ואני ואחי התחלנו לעבוד בגיל מאוד קטן. ליה הבטיחה שבחיים לא יהיה לי חסר דבר.

גם כשאהיה בן 60 וגם כשאהיה בן 100, ליה דואגת לי ולמשפחה שאקים לכסף ולא יהיה לנו חסר דבר.
ואני הבטחתי לה, שלא משנה מה, אשמור על הילד או הילדה שיהיו לה.

עד היום אני עומד בהבטחתי וגם היא עומדת בהבטחתה גם כשהיא כבר לא איתנו. כל חודש עובר כסף לחשבון שלי ושל אישתי ואני דואג שדניאל ומקס עדיין בחיים כמו שליה ביקשה ממני.

אז למה ביקשתי 20 מיליון מדניאל?

הייתי צריך ליצור קשר עם הילדים כדי שהם כל הזמן יחפשו אחריי וככה אדע שהם בסדר. הם גרים באיטליה אבל יש להם בתים בישראל כי יש להם אנשים שחייבים להם כסף. כמוני.

כשראיתי פעם ראושונה את דניאל, ידעתי שהוא רוצה לדעת מה הקשר ביני לבין אימו המנוחה. ריקי עדכנה אותי בזה.
אני וריקי ביחסים טובים עד היום והיא השומר שלי.
רק עליה אני סומך בכל המשפחה המשוגעת הזו.

אז נתתי לדניאל להתקרב אליי ואני וריקי חשבנו איזה פתרון יהיה לתת לו כדי שישכח לי את ה20 מיליון. חתונה.

כשחשבנו מי הכי תתאים, ידעתי שזו ביתי מאיה.
מאיה היא אש צאו הוא יותר מאש אבל מאיה לא מוותרת לאף אחד. היא לא מתביישת ולא מפחדת ואם היא תצטרך לעמוד מולו ותתעמת איתו היא תעשה זאת.

אבל בסוף, לפי מה שריקי אומרת יצא לנו טוב.
אני האכלתי את עצמי בסיפורים שלא שטוב לה כי אני הכרחתי אותה לעשות משהו שהיא בטוח לא רצתה לעשות.
כעסתי על עצמי שנתתי את הבת שלי לדניאל אבל ריקי אומרת לי שהם מאוהבים מכל הראש.
הם לא נפרדים ושנינו יודעים שדניאל הוא בלתי ניתן לאהבה.

אבל הילדה שלי שברה את זה כפרה עליה.
היא הצליחה ואני מצליח לשמור על ילדיה של ליהי בחיים.

כשריקי התקשרה אליי לפני שעליתי חזרה לטיסה לישראל, היא ביטלה הכל ולפני שהם עלו למטוס אני כבר הייתי שם. הפנים של מקס כשראה אותי מיד החזירו אותי אחורה והזכירו לי אותה.

הסברתי למקס הכל והופתעתי מהצעד שלו כי הוא בא וחיבק אותי. הרגשתי שליה מחבקת אותי.

זהו סיפורי ועכשיו הגיע תורי לספר אותם לילדים.

״שנתחיל מההתחלה?״. אמרתי וכל העיניים הופנו אליי.
״אבא?״.