מאיה כהן.
נכון שאמרנו שנקווה שהגבר הזה יבוא עם בשורה טובה ולא רעה?
כנראה מרפי רוצה לצחוק עליי היום כי הוא שלח את מי ששלח את ההודעה.
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
או אם לכעוס על מה שאבא שלי עשה.
הוא הרי יודע שהיינו יכולים להשיג כסף בזה שכולנו נעבוד יותר. הרי אנחנו 8 אחים לעזאזל!
כל אחד היה יכול לעבוד ולהשיג סכום נכבד מאוד.
"לא עשינו לו כלום". הוא ענה והחזיר אותי מרגשותיי. לא ידעתי אם להאמין או לא.
"בואי נגיד שרק הבהרנו את המצב ושאם הכסף לא יוחזר אנחנו נתחיל לפעול.
וכמו שאת רואה, הכסף לא חזר אליי". אמר ורציתי להחטיף לפרצוף החצי יפה חצי שטני שלו מכות.
"הצעתי לאבא שלך את שתי האפשרויות שהצעתי לך". המשיך בדבריו.
"הוא אמר שאם תהיה המזכירה שלי את תהיי הזונה שלי". אמר והתחיל לצחוק.
אבא שלי אף פעם לא משתמש במילים כאלה.
התחלתי לצחוק כמוהו והוא עצר אבל אני המשכתי לצחוק.
"אתה בטוח שדיברת עם אבא שלי?". שאלתי אחרי שנרגעתי קצת.
"אתה לא נורמלי". אמרתי ושוב חזרתי להסתכל על עיניו.
הוא נראה מופתע מאוד אבל הוא כבר לא מעניין לי את התחת. הוא יכול לדבר ולעשות מה שבא לו.
"אני בטוח כמו שאני בטוח בגבר שרצחתי אתמול". ענה ועכשיו פניי הלבינו.
הרגשתי איך האוויר מתחיל לאזול מראותיי והתחלתי להבין שאני באמת הולכת להתחתן עם רוצח בין אם אני רוצה את זה או לא.
"אם נחזור לעניינו". המשיך לומר והוא רכן עוד יותר קדימה.
"אבא שלך לא רצה שתהיה במשרד שלי ותהפכי לזונה שלי אז אמרתי שהאופציה שנשארה היא חתונה.
בגלל שאתם נגיד את זה ככה דתיים, הוא רצה באמת לוודא שאני יהודי וכל השיט הזה. הראתי לו והוא הסכים. אבל בתנאי אחד". הרגשתי בדמעות שלי מתחילות לאבד סבלנות.
ידעתי מה הוא הולך להגיד.
"בתנאי שאני לא אהפוך אותך לזונה שלי כשנהיה נשואים". אמר ודמעה ירדה על לחיי.
הוא אוהב שליטה וזה מה שהוא מונע ממני כרגע. וכאדם חולני, הוא אוהב לראות אנשים בוכים.
"מה זה אומר שאני לא אהיה ה...זה שלך?". אמרתי ואפילו את המילה של זה התביישתי להגיד מולו.
"זה אומר שקודם כל, אנחנו נהיה בעל ואישה לכל דבר.
את תמיד צמודה אליי בהכל כולל הכל.
אם זה בפגישות ואם זה בבית. שלא יהיה לך ספק, אנחנו נגור יחד". חידד והדגיש את המילה יחד.
כמה כיף הולך להיות.
אני הולכת לגור עם רוצח, לישון עם עיניים פקוחות למקרה שיכול לקרות לי משהו.
כיף חיים.
"אבל, אנחנו לא נעשה סקס אם מזה את מפחדת". נשיפה ארוכה השתחררה ממני.
"חוץ מיום החתונה כי אנחנו צריכים להראות שאת בתולה". המשיך ואני בתגובה החזרתי את הנשיפה שהוצאתי כרגע.
"מה זה החרא הזה? למה הם צריכים לדעת אם שכבתי?". שאלתי וכעס קטן התחלחל בגופי.
"כי ככה זה במאפיה. כדי להיות אשת המאפיה, המנהיגים צריכים לראות שאת אכן בתולה ולא היית עם אף גבר לפני בעלך. אם כן, יהרגו כל גבר שהם חושבים ששכבת איתו". ענה. חולנים.
"ואם אגיד להם שאני בתולה, הם לא יאמינו לי?". שאלתי כי אני לא הולכת לשכב עם הבחור הזה למרות שכל אחת הייתה מתחלפת איתי בין רגע.
"לא, הם צריכים לראות את זה". ענה ואני כבר אמצא פתרון יותר מוצלח.
"לכמה זמן אנחנו צריכים להיות נשואים באושר?". שאלתי בציניות ולפי המבט שלו, לא הייתי צריכה להגיד את זה. אבל כמו שאמרתי, אני עושה מה שאני רוצה כרגע.
הוא נעמד ופנה לדלת. הסתובב וחזר לעמוד מולי כשהוא בוחן את פני ואני יושבת. נעמדתי גם וכנראה שלא הייתי צריכה לעשות את זה כי הוא העביר בי צמרמורות בכל הגוף בכך שבחן את כל גופי מלמעלה עד ללמטה. הרגשתי חשופה מולו ולא אהבתי את זה.
"בואי נגיד". התחיל לומר וליטף את זקנו ומחשבה זדונית עלתה בראשי אבל מחקתי אותה מיד.
"שאני צריך כלה כדי לגבור על מישהו בשלטון. אז עד שזה יקרה, את שלי". אמר וכבר לא ידעתי מה להגיב לבחור ההזוי הזה.
"אני בחיים לא אהפוך לשלך". אמרתי והתקרבתי עוד קצת. עיניו נחו כעת על שפתיי וראיתי את התשוקה שבוערת ממנו.
אבל תמיד ידעתי שאני בחיים לא אצליח להשיג מישהו ברמה שלו כי האמנתי שרמת היופי שלי היא מינימלית ביותר. אז תשוקה לא הייתה כאן, אני בטוחה בזה.
עיניו חזרו להסתכל על עיניי וחיוך קטן וממזרי יצא משפתיו העסיסיות.
"את היית שלי מהרגע שנכנסתי למשרד שלך, מאיה". אמר וחיוך ניצחון יצא ממנו.
דביל, הוא לא יודע שהוא רק מפסיד.
אני אמרר לו את חייו עד שיגיד די.
בנתיים יש לי שיחה עם אבא.
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
