HIM AND I

פרק 26.|לילה טוב|

צ'או קריב.

הבחורה הזו עוד תשגע אותי.
איך הגעתי ממצב שאני רוצה לעצבן אותה למצב שאני רוצה להיות איתה ולא ללכת לשום מקום?

הנשיקות איתה, ואני מדבר על פעמיים או שלושה שזה קרה, פשוט משהו לא מהעולם הזה. אני מרגיש שאני בעולם אחר.
בעולם יותר טוב וטוב זה משהו שלא מדבר אליי.
אני שוכח מכל הבעיות שיש לי, מכל האנשים שאני צריך לדאוג להם ומהתוכנית שלשמה התכנסתי וזה כבר לא טוב.

אבל אני לא רוצה להתרחק ממנה.
ההפך הוא הנכון.
אני רוצה להיות לידה.
רוצה להריח אותה. רוצה לנשום אותה.
רוצה לנשק ולחבק אותה עד שיגמר לה החמצן ואני אצטרך לתת לה מהחמצן שלי.
כי אני אתן לה.
אני אתן לה כל מה שתבקש כי אני שלולית לידה.
וכמו שבטח כבר הכרתם אותי, אין דבר שיכול להשפיע עליי.
אני תמיד מעדיף להיות מרוכז, בראש הפירמידה אבל היא, היא גורמת לי לרדת כמה קומות למטה ולי זה בכלל לא מזיז כי אני איתה.

היא אומרת שזה לא ישפיע עליה אם בחורה תיגע בי. חארטה בארטה.
אני מוכן לשים את כל ההון שלי על זה שמספיק שמישהי תבוא ותשב על הרגליים שלי, העיניים שלה ישחטו אותה חיה.
אבל אני הולך להראות לה שאני הצודק.
כי ביום של החתונה, כשאצטרך לזיין אותה אני רוצה שהיא תהנה מזה כמוני.

אני יודע שהיא בתולה ואני כל כך שמחתי כשגיליתי את זה.
עשיתי עליה תחקיר לא קטן ואין משהו שאני לא יודע על אישתי לעתיד.
אני יודע על הזוגיות היחידה שהייתה לה וכפי שמקס אמר, היא בתולה.

אני הראשון שלה ואני האחרון שלה.
אני הולך לקחת לה את הבתולים, את הגוף, את הנפש כי כולה שלי ואני כולי שלה.
מאז שהכרתי אותה, ומאז שהתנשקנו באותו יום בחנייה, אני כבר מסתפק בה.
אני לא צריך יותר מזה.

אומרים שכשתגיע האישה הנכונה אתה תדע את זה. עם מאיה אני פאקינג מרגיש את זה.
מפחיד אותי להצהיר ובגלל זה אני שומר את זה לעצמי.
אף פעם לא חשבתי שאני אתחתן, בעצם, חתונה אף פעם לא באה בראשי.
היא עלתה לראשי רק כשחשבתי על התוכנית והנה אני, עוד יומיים מתחתן.

יאללה. איזה עולם.
אני באמת הולך להתחתן.

השארתי את מאיה ואת לין בבית והצעתי למאיה שאם היא רוצה שאחזיר את לין לבית שלה, אעשה זאת אבל היא מיד הנהנה לשלילה.
"את דואגת שהיא תיגע בי?". שאלתי אותה, מתגרה בה.
"מצחיק מאוד". אמרה. "עדיף שהיא תישן פה הלילה". אמרה והרגשתי שהיא מסתירה משהו.
"אני יכול לשאול למה?". שאלתי כי אני באמת רוצה להכיר אותה יותר.

היא חשבה על זה קצת וישבה ליד לין כשלין נראת מאוד נינוחה.
"לין חזרה בשאלה כשהיינו ביחד בצבא". התחילה לומר ואני ישבתי.
"זה היה לפני 4 שנים.
היא באה ממשפחה חרדיה וכשהיא הייתה צריכה להתגייס, המשפחה שלה לא קיבלו את זה והציבו לה שתי אופציות.
או לא להתגייס או לעוף מהבית". אמרה ובחנה את פניי.

"נחש מה היא בחרה". אמרה כשהיא מלטפת את שערה.
אני יכל לראות כמה אהבה והערכה מאיה מרגישה כלפי לין.
"אם אתן חברות, כנראה היא בחרה את הדרך הקשה". אמרתי והיא חייכה בעצב.

"לין משכירה דירה פה והיא עובדת בשתי עבודות". המשיכה בדבריה.
היא מלצרית ועושה עוד משהו שאם היא תרצה, היא תשתף אותך.
היא מרוויחה יפה מאוד וכשבה לה להרגיש קצת משפחה, היא באה אלינו". אמרה והאמת, הופתעתי.

עכשיו אני יכול קצת להסיק מאיפה החוצפה שלה.
היא פשוט לא שמה על אף אחד.
היא חיה את החיים וזין על מי שלא רוצה להיות לידה.
היא פשוט אומרת מה שהיא רוצה ועכשיו אני מתחיל לראות אותה קצת באור שונה.

העבודה השניה שלה האמת סקרנה אותי ורשמתי לעצמי לדעת מה עוד היא עושה.
זה כבר אשאיר למקס אם הוא כבר גילה כמה דרכים להגיע אליה מתחת לעור.
ואני בטוח שמאיה לא יודעת את זה ואשאיר את זה ככה.
אם הם ירצו לספר לה שהם מזדיינים, בבקשה.

"וזה בסדר שאת מספרת לי את כל זה?". שאלתי.
"כן". ענתה בלי ספק.
נעמדתי ולפני שפניתי לדלת כדי לצאת, הלכתי למאיה כשהיא בוחנת אותי מלמעלה כשאני עומד.

"לא לשכוח מחר לארגן מזוודה.
יש לך יום חופשי מחר". אמרתי וליטפתי את לחיה. היא עצמה עיניים, מתענגת על כל מגע שלי ואני כבר לא יכול לעמוד בזה שנתקדם שנינו הלאה.

"תשמור על עצמך בדרך, צ'או". אמרה וליטפה את כף ידי.
"אמרת שלא אכפת לך". אמרתי בחיוך.
"אמרתי שלא אכפת לי שמישהי תיגע בך". חידדה את דבריה.
"אבל אם לא תשמור על עצמך בדרך, אני אהרוג אותך". אמרה וליבי התחמם בלי סיבה.

"לילה טוב". אמרתי והתכופפתי כדי לנשק למצחה.
"לילה טוב".