צ'או קריב.
כל הדרך נסיעה לבית שלי עברה בשתיקה.
בכל מקרה אין לי עם מי לדבר אבל פתאום אני שם לב לבדידות שלי.
תמיד אהבתי להיות בודד אבל לא לבד, יש הבדל מאוד גדול.
עם כל החיילים שיש לי, תמיד רציתי שהם יהיו לידי ושאני אשים לב שאני מוקף באנשים.
לבד זה אומר לכל חייך. וזה מה שהייתי כשאימא מתה בידי דונלדו, אבי היקר והחרא הגדול שאי פעם תפגשו.
הוא הרג אותה בלי בושה.
בלי שום רחמים.
מול העיניים שלי ושל מקס כשאני הייתי בן 12 והוא הקטן היה בן 4.
מי יכול להיות נורמלי אחרי דבר כזה?
אף אחד, נכון?
אז אני ומקס, אחי כשהוא עוד היה בן 4, החלטנו שזהו.
נגמרה החגיגה של דונלדו.
כל השנים עד שהמוות של אימא נגרם בעקיפין בידיו, ראינו אותו מחטיף לה על אוכל שלא הכינה טוב, על סדר וניקיון הבית כשהוא היה מצוחצח להפליא, על גידול הילדים שהם אנחנו שהוא גרוע כי אנחנו לטענתו "מתחצפים".
אימא הגנה עלינו באש ובמים.
בסערה וגם ברוח הקרה.
כשאבא רצה להחטיף למקס כי הוא לא סידר אחריו את הבלאגן, היא הייתה עומדת ומקבלת את המכות במקומו.
כשאבא רצה ללמד אותי לקח על זה שהתאהבתי לראשונה, הוא לקח את אהבת נעוריי והרג אותה כשאני צופה בא מדוממת וכל הדם שלה שלולית.
כשאבא היה חוזר שיכור מהתחת כי עיצבנו אותו החיילים או האויבים הרבים שלנו ברחבי הארץ ואיטליה, הוא היה לוקח את אימא ומזיין אותה עד שהיינו שומעים צרחות ואז שקט דממה עד יום אחרי.
כשגדלתי, הבנתי שהוא אנס אותה בדם קר.
הייתי קונה למקס אטמי אוזניים כדי שלא ישמע את הצעקות שלה ברחבי הבית וכך היה נרדם. הוא חשב שהוא מחטיף לה אבל בעצם הוא היה חודר לרחם שלה שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב עד שהיא מתה.
כל יום היא הייתה מתהלכת כמו גופה, כמו בן אדם ללא נשמה וכשאבא רצה לרצוח אותה מול העיניים שלנו, היא לא נתנה לזה לקרות.
היא בחיים לא נשברת.
בכל הפעמים שפגע בא היא לא בכתה ולא פעם אחת. לביאה כזו לא ראיתם, הבטחה של צ'או.
בסוף, אני, מקס ואבא הוזעקנו לחזור לבית בדחיפות כי אימא התאבדה.
אבא רצה באותו הזמן ללמד אותנו איך ללמד עוד לקוח לקח אבל כשהתקשרו ואמרו שכל האמבטיה מלאה מים ואימא עם עיניים פקוחות ללא דופק, דונדלו לראשונה הצהיב ורץ אליה.
כשראה שאין מה להציל ואני ומקס היינו פעורי פה מאחוריו כשמקס עם דמעות בעיניים, הוא אמר את המשפט הבא.
"רציתי לרצוח אותך מול שני הבנים שלך שעומדים כאן מאחוריי.
אבל הנה, עכשיו הם רואים איך אימא שלהם מתה, איננה. חסכת לי עבודה יקירה".
הוא אמר את כל זה והלך.
סגרתי את דלת האמבטיה וסובבתי את מקס אליי.
הוא רועד.
משקשק עם עיניים דומעות ואדומות.
החזקתי את עצמי לא לבכות, במיוחד לא עכשיו.
"הוא ישלם על זה. אני מבטיח לך". אמרתי והוא עדיין עמד ללא תנועה.
"מאמא לא בגדה". אמר את שלושת המילים האלה ברעד ואני לא הבנתי מה כוונתו.
"מה?". שאלתי ומחיתי את דמעותיו.
"מאמא לא בגדה". חזר על אותם מילים.
ואני לא הבנתי. למה שהיא תבגוד?
הרי אבא רצה לרצוח אותה כי בטח כבר נמאס לו ממנה, לא?
ועכשיו התחלתי להטיל ספק.
"תסביר לי". דרשתי והוא התיישב כשאני גם התיישבתי וגופתה של אימא מאחורינו.
"לפני כמה ימים". התחיל לומר.
"שמעתי את אימא מתחננת לאבא שלא יעשה לה את מה שהוא עושה לה כל לילה.
אבא לא שמע, הוא היה עצבני, דניאל.
לא ראיתי אותו ככה אף פעם.
הפרצוף שלו היה כמו עגבנייה ואז הוא צעק עליה ואמר לה שהיא בוגדת.
שהיא הלכה לישון עם מישהו במיטה שקוראים לו יפרח או משהו כזה". הוא הפסיק ואני עדיין לא הבנתי כלום.
"תמשיך". דרשתי.
"חיפשתי מי זה יפרח ולא מצאתי כלום ואז באתי לאימא ושאלתי אותה.
תמיד היא אמרה לנו שאם יש לנו שאלה לא להתבייש לשאול אז אני לא התביישתי.
כששאלתי אותה מי זה יפרח, היא חייכה חיוך ענקי ואמרה לי שזה חבר ילדות שלה.
כמו חבר בגן שלי, ככה.
היא אמרה שליפרח היא צריכה לתת לו הכל.
גם את הלב שלה כי הוא הציל אותה.
אבל היא לא ישנה איתו במיטה, בחיים לא.
תמיד ישנה עם אבא בחדר בשקט". אמר וכשהוא סיים הרגשתי איך הלב שלי דופק מהר.
מה קורה פה?
אין מצב בעולם שאימא תבגוד באבא.
עם כל החרא שהיא עברה איתו, אין מצב.
אין. מצב.
אז עברתי לחפש מי זה יפרח.
ונחשו מי זה?
מסתבר שהיום, הוא זז על כיסא שהולך על 4 ואני הולך להתחתן עם הבת שלו.
אמלה ואבלההה!!!!
עוד פרק יוצא🥺
YOU ARE READING
HIM AND I
Lãng mạnצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
