מאיה קריב.
הלב שלי לא הפסיק לפעום.
לפעמים אפילו חשבתי שהוא עומד לצאת ממני אז שמתי את היד על החזה שלי כדי להרגיע את עצמי.
אני חושבת שכל בן אדם נורמלי ששומע שהמשפחה שלו בסכנה, לא יהיה שפוי. הוא ינסה לדעת מה קורה בכל דקה נתונה ולעשות הכל כדי להוציא אותם מכלל סכנה.
אני לא יכולתי לעשות כלום. הידיים שלי היו כבולות.
להילחם אני לא יודעת. אני רק יודעת שריקי איתם ושהם מוגנים בחדר סודי. מעבר לזה שום דבר. ובגלל זה, כשצאו רק רואה את המבט המודאג שלי, הוא לא יודע מה לעשות. אני בעצמי לא יודעת מה לעשות.
כל הנסיעה למפקדה של אסף הייתי שקטה. ניסיתי לרקום תוכניות בראש של מה אני עושה אם אני תופסת את הבת כלבה הזאת. אני רוצה לרצוח אותה. ממש ככה.
כל הנסיעה הסתכלתי מהחלון גם והרגשתי שאני לא מכירה את הארץ שלי. לא הייתי פה כולה חודש וחצי ואני כבר לא זוכרת דבר. כל מה שקרה בחודש וחצי גרם לי לשכחה. אני רצינית.
אני מרגישה שאני חולה במחלה הזאת והראש שלי לא פה. מזל שאני זוכרת איך קוראים לי.
"בואי תצאי". אמר צאו והושיט לי את ידו כשהוא כבר מחוץ לרכב. הושטתי את ידי וירדתי. הכובע שהוא נתן לי היה מונח על ראשי ולא רציתי שאף אחד יראה אותי למרות שהסיכויים שמישהו יזהה אותי הם קלושים. אבל כדאי לא לקחת סיכון כי אני יודעת שצאו מוכר וכשעושים אחד ועוד אחד יוצא שניים.
"אל תסתכלי מסביב כדי לא ליצור קשר עין". אמר צאו. "אני מחזיק לך את היד ולא עוזב".
נשמתי עמוק והלכתי אחריו כשאני מסתכלת רק על הרצפה. הלכנו כמה דקות עד שפתאום נכנסנו לבניין ומקס דפק על הדלת.
"מי זה?". נשמע קול גברי מאחוריי. "דניאל ומקס". אמר מקס והדלת מיד נפתחה. הייתי בהלם שהוא השתמש בשמו האמיתי של צאו.
"לא מאמין לכם!". הגבר צעק וחיוך גדול נפרש על שפתיו ומיד קפץ על מקס. "אחי אני לא מאמין שאתה פה!". אמר ומקס והם חנקן אחד את השני בחיבוקים.
"כן כן, הגיע הזמן". ענה לו. "תראה את מי הבאתי לך".
צאו הוריד את הכובע והבחור עוד שניה השתגע. "מאמא מיה". צרח וקפץ גם על צאו אבל הוא לא הוריד את ידו ממני.
"אחי האהוב". אמר צאו כשהוא מחבק אותו בחוזקה וטופח על כתפו.
"איזה כיף לראות אותך אסף". המשיך לומר ושניהם בחנו אחד את השני.
"כמה זמן עבר?." שאל אסף. "עשור". ענה מקס כאילו הוא זוכר כל שנה.
"עשור שלא ראיתי את הפרצוף תחת שלך".
"הפרצוף שלי יותר שווה מהתחת שלך חתיכת קקה". אמר אסף ונתן לו סטירה קטנה בלחי.
"כן בטח זה כמו שתגיד שהזין שלך גדול יותר משלי". אמר מקס ושילב את ידיו בגאווה.
"היית מת!!". ענה אסף.
"בואו נפחית בשימוש והתיאור של הזין שלך ושל אחי ליד אשתי בבקשה". אמר צאו וכעת אסף הסתכל עליי. הרמתי את ראשי ופניי הביטו בפניו.
"את מדברת עברית?". שאל ואני הנהנתי. "אני מאיה". אמרתי ולחצתי את ידו.
"אני יודע מי את". אמר אסף וחייך. "הבת של שמעון וכוכי". אמר ואני כבר לא בהלם משום דבר.
הבחור מנהל את המפקדה של צאו בישראל אז הוא בטח מכיר את כולם.
"נכון מאוד. הבת של שמעון וכוכי ואשתו של צאו". אמרתי בגאווה וצאו חיזק את אחיזתו בידי.
"אשתך מרשימה אחי". אמר צאו. "אני רואה את החיה שבה בעיניים". אמר אסף וצאו הנהן בגאווה.
"אשתי חיה. בכל צורה". אמר וקרץ לי.
חייכתי למשמע דבריו. "שניכנס?." אמרתי ואסף פתח לנו את הדלת עוד יותר.
"בבקשה רבותיי. אסף צאו ומקס חזרו כמו בימים הטובים".
ערב טוב חברים שלי:)
אני רוצה לבקש סליחה מכם.
אני יודעת שהבטחתי שאשתדל יותר להעלות אבל מחסום הכתיבה הזה חזק ממני ועוד בנוסף לזה שהתחילה שנת לימודים חדשה- זה לא מקל עליי.
אני באמת מנסה כמה שיותר ואנסה כמה שיותר לכתוב ולהתעלות על זה.
מקווה שתהנו מהפרק המתוק הזה ושנשמע בשורות טובות יותר!
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
