HIM AND I

פרק 37.|מזל תאומים|

צ'או קריב.

קמתי בבוקר וכמובן שראיתי את מאיה לידי. ידעתי שאין לה את האומץ ללכת אבל קצת חששתי כי אולי היא רצתה לעצבן אותי וזה התענוג שלה.
תכף זה יהפוך לתענוג שלה כל יום ואני פשוט אצטרך להילחם איתה כמו שילדים נלחמים יחד.

קירבתי אותה קצת יותר אליי והיא ישנה שינה רציפה והיא נראת נינוחה.
אני לא יודע אם היא מרגישה בבית אבל כיף לי לראות שהיא לאט לאט מתאקלמת באיטליה.
היא תראה את סבא וסבתא, את איטליה ותלך איתי למפעלים שלנו.
אף פעם לא חשבתי שאתרגש ככה.
שוואלה, האישה שלי הולכת לבוא איתי.

היא הסתובבה וכעת הפנים שלי היו מול הפנים שלה.
היא פתחה עיניים ולא ידעתי איך לקרוא אותה כמו שגם היא לא מצליחה לקרוא אותי.
מסתבר ששנינו מזל תאומים וזה אסון לכל דבר.
אם לה יש פיצול אישיות אוי ואבוי מה קורה אצלי.

תאומים זה מזל לא מוסבר והדוגמא לזה היא אני ומאיה.
פעם רבים, פעם יש באמת תשוקה שבא לך להגיד זין אני הולך לעזוב הכל ולהיות איתה ופעם פשוט בא לך שקט, להיות אתה עם נוף ושקט, דממה בלי שום קולות ברקע.

היא נלחמת בי בראש, אני נלחם בא בראש.

היא לא משחררת ואני האחרון שישחרר מישהו.

היא עושה מה שבא לה וחושבת שלא אכפת לה כשהיא עושה משהו מסוים אבל אני יודע שאכפת לה, המצפון שלה אף פעם לא ישחרר אותה. מזל שלי אין אחד כזה.

"היום מתחתנים". אמרתי והיא פערה עיניים. נראה לי מאירועי אמש הכל נמחק לה במוח.
"נכון". אמרה כלא מאמינה וקמה בבהלה.
היא נעמדה נכנסה למקלחת ולפני שהיא נעלה, אני חסמתי את הדרך.
"מה את עושה?". שאלתי.
"אני צריכה להתארגן". ענתה חזרה.

"תכף יבואו לפה מאפרים ויעשו לי תסרוקות וגם המשפחה שלי תהייה בדרך". אמרה וניסתה לסגור את הדלת אבל ללא הצלחה.
"מה, צ'או?". שאלה ופאק, אני כבר לא יכול לעמוד.
"מחכה לך למטה". אמרתי ללא הצלחה וכשהיא סגרה את הדלת, התנשפתי.
לקחתי מכנס רנדומלי שיהיה בצבע כהה כי אני לא יכול עם הבושות שהחבר שלי עושה וירדתי למטה.

"ליזו".אמרתי בקול בבית והיא מיד באה.

"il mio bambino! Buongiorno".
( ילד שלי בוקר טוב!)
אמרה בהתלהבות כאילו היא לא רואה אותי כל יום.
"בוקר טוב ליזו". עניתי ונתתי נשיקה על מצחה.
"מאיה קמה?". שאלה באיטלקית ואני הנהנתי.
"היא מתארגנת ותכף תרד. השולחן מוכן לארוחה?". שאלתי והיא הנהנה בשמחה.

"הבן שלי מתחתן היום.
אני לא מאמינה שזה קורה!!". אמרה וחיבקה אותי.

כן, גם אני לא.

♧

"ליזו, האוכל פשוט יוצא מן הכלל". אמרה מאיה כשהפה שלה מלא באוכל.
תרגמתי לליזו את מה שהיא אמרה לאיטלקית והיא חייכה חיוך רחב.
"אתה מדבר ממש שוטף". אמרה מאיה ואני הבטתי בה.
"נולדתי באיטליה וגדלתי באיטליה.
אחרי כמה שנים, באתי לביקור בארץ ואז חזרתי שוב לפה. ורק לפני כמה ימים באתי שוב לארץ". אמרתי והופתעתי שכל המידע הזה יצא ממני בכזאת קלות.

"מה אמרת לה?". שאלה ליזו ואני הסברתי לה.
"יפה שהיא יודעת. היא יודעת על מאמא?". שאלה ואני נגעתי קלות בכף ידה.
היא הבינה לבד אבל המבט שמאיה נתנה, הבנתי שהיא תרצה שאלות.
צלצול נשמע בדלת וקרן, אחת מהעובדות נכנסה .

"אדוני". אמרה כשמבטה מטה.
"מעצב שיער והמאפרת כאן". אמרה ואני הורתי לה להכניס אותם.
"תגידי לה שיתמקמו בסלון ותכף נבוא".
"אתה לא צריך ללכת?
כפי שאני יודעת, אסור שהגבר יראה את אשתו לעתיד לפני החתונה". אמרה מאיה והיא הניחה יד על בטנה.

מחשבות עברו לי מפה ומפה ועצרתי אותם.
צ'או, מספיק.

"אני יודע. מקס ולין תכף יבואו.
מקס יבוא איתי ולין תהיי איתך". אמרתי והיא נעמדה והלכה לסלון השני של הבית.
היא לקחה את הטלפון שלה ולין לא ענתה לה. אם שניהם יחד, אהרוג אותם.

מעצב השיער נכנס לסלון וכשראה אותי, פניו החווירו.
"שלום לך אדום צ'או". אמר בעברית ויכולתי לשמוע את הפחד בקול שלו.
"הכל מוכן, איפה הכלה?". שאל ומאיה נשמעה בצד השני של הסלון, "המאושרת כאן".

ופתאום הבנתי שמאיה הולכת להיות בבית עם מאפרת ומעצב שיער וקמתי מהכיסא שלי לכיוון שלה.

"תחכו בסלון שם. אקרא לך כשמקס יבוא". אמרתי והתיישבתי לידה.
"למה שאני לא אלך עכשיו?". שאלה ואני סתמתי את פיה בכף ידי.
"אין בעיה אדוני". אמר והלך מהר כמו שהוא בא.
היא הורידה את כף ידי בעצבים ואני הסתכלתי עליה.

"נראה לך שאשאיר אותך עם גבר לבד?". שאלתי שאלה רטורית והיא התנשפה בעצבים.
"אתה משוגע". אמרה ואני ליטפתי את ראשה.

"משוגע עלייך".