צ'או קריב.
כמעט אנסו את מאיה.
כשמקס התקשר אליי, כבר ידעתי שיבואו בשורות רעות הוא מתקשר רק כשיש משהו רע למסור לי ומיד הגוף שלי פרפר.
עדיין הייתי תקוע במסעדה כי כעסתי על מאיה. היא לא מבינה שאני מציל אותה מהחור שהיא תקועה בו אבל עם הזמן שנחיה יחד, היא תבין את זה.
היא תבין שאני נותן לה את כל מה שהיא צריכה ומעבר לזה.
"מישהו לקח את מאיה". אמר מקס ומיד נעמדתי במקום.
היא יצאה מפה בסערה ואני כמו מטומטם לא חשבתי מה עלול לקרות לה.
"איפה היא?". שאלתי בזעם.
"שולח לך מיקום". אמר וניתק.
הוא לא שלח את המיקום מהטלפון שלו כי מיד קיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה אבל זה לא עניין אותי. מאיה בסכנה.
יצאתי מהמסעדה, נכנסתי לרכב והתנעתי לפי הוויז.
כשהגעתי, אני רואה מאיה הולכת לאט כשמאחוריה גבר בגיל ה-60 עם סכין תקועה בגבה שרק אם תעשה סיבוב אחד, הוא יכניס את זה בה.
יצאתי מהרכב והלכתי כמה שקט שיכולתי כדי שלא יבחין בי וכשהגעתי אליו, תפסתי בחולצתו ומאיה מיד הסתובבה.
היא הייתה חיוורת. צהובה.
הרגשתי איך הזעם שלי יוצא החוצה והחלאה הזה ישלם על כל מה שרק חשב שיעשה לה.
הוא רצה לזיין אותה.
הוא יכול להיות סבא ויש מצב שכן אבל כל מה שהוא חשב זה לאנוס את האישה שעמדה מולו שיכולה להיות הבת שלו או הנכדה שלו.
חתיכת חלאה.
מאיה לא סגרה עיניים כשרצחתי אותו מולה ולא ידעתי מה להרגיש לגבי זה.
נתתי לה לראות את הקמצוץ הקטן שאני יכול לעשות למקרה שמישהו יחשוב על לגעת בה שוב.
התנשמתי בכבדות אחרי שפירקתי לבן זונה הזה את הצורה והסתובבתי אליה.
עכשיו הצבע מתחיל לחזור לפנים שלה והעיניים שלה היו לכודות על עיניי.
"בחיים שלך, אל תעלי על רכב שאת לא מכירה, גם אם זה מונית, לבד". אמרתי והדגשתי כל מילה שלי ואחזתי בלחייה.
היא לא התנגדה למגעי ודמעות התחילו לצאת ממנה אבל היא לא התייפכה.
כאב לה, היא הייתה מפוחדת ועדיין אני יכול להרגיש איך כל הגוף שלה רועד.
היא אחזה בידיי וסגרה עיניים ופשוט באה וחיבקה אותי.
כמה שנים לא קיבלתי חיבוק.
אני חושב שזה מיום מותה של אימא כשהייתי בן 12.
החיבוק שלה היה חמים ונעים ואם היא חיבקה אותי, הרגשתי שאני מחבק אותה.
חיבקתי אותה חזרה והיא פשוט עמדה שם בשקט והרגשתי איך החולצה שלי מתרטבת.
"הוא נגע בך?". שאלתי בשקט כשאני מריח את הריח של השיער שלה.
כולה בריח טוב שבא לי להיסחף אליה.
"לא". אמרה בשקט ורציתי לראות את הפנים שלה.
הזזתי אותה קצת אחורה ובחנתי אותה.
אחזתי בעורפה וריפפתי את השפתיים שלי על השפתיים שלה.
"אני משוגע, מאיה. אם מישהו רק ינסה להסתכל עלייך, אני אעקור לו את העיניים". אמרתי על השפתיים שלה והיא קירבה את גופה אליי.
"אני יודעת". לחשה על שפתיי ולעזאזל עם כל זה.
החתונה עוד 4 ימים ואני רוצה אותה עכשיו.
נישקתי אותה אני הפעם.
אני צריך אותה יותר מתמיד. אני רוצה אותה.
הפה שלה נפתח לרשותי והיא הפסיקה לרעוד. היא אחזה במותניים ושני הידיים שלי היו על הלחיים שלה, רוצה אותה קרוב אליי יותר.
הלשונות שלנו שיחקו טוב יחד.
כולה הייתה טעימה ואני כבר לא יכול לחשוב מה יהיה הטעם שלה שם למטה.
הרוק שלנו התערבב יחד ואנחה נשמעה מהשפתיים שלה.
כמובן, שהצטרף אלינו החבר השלישי שלי.
"לעזאזל איתך". לחשתי על השפתיים שלה ושנינו לא יכולנו להתנתק אחד מהשניה.
היא הורידה את ידי ממנה ומיד הרגשתי את הידיים שלה עוטפות את הצוואר שלי והיא עומדת על קצות האצבעות.
היא לקחה את הפיקוד ואהבתי את זה.
כשהיא השולטת, אני הנשלט.
כשאני השולט, היא מנסה לשלוט גם אבל היא הנשלטת.
התרחקנו קצת אחד מהשני והנשיפות שלנו נשמעו יחד.
ליטפתי את גבה והמצח שלי הונח על המצח שלה.
'איך ידעת איפה למצוא אותי?
התקשרתי ללין בכלל". אמרה ועכשיו הבנתי.
לין ומקס כנראה התחברו יותר מידי ולקחתי את זה לתשומת ליבי לדבר עם האח הדפוק שלי.
אבל אני צריך להודות לו שהיה ליד לין כי רק ככה מאיה ניצלה.
"אני יודע הכל". אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
אני מחייך?
כנראה השתגעתי.
"תודה". לחשה בשקט וחזרה לחבק אותי.
"את תהיי מוגנת איתי, מאיה". אמרתי כשאני תוקע את ראשי בשקע צווארה.
"עכשיו אני בטוחה בזה". אמרה בשקט.
YOU ARE READING
HIM AND I
Lãng mạnצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
