כל הנסיעה לבית הייתה שקטה.
פה ושם הנהג רואה אותי במראה ולא אהבתי את המבט שלו.
אני מרגישה שהמון זוגות עיניים בוחנים אותי ולא רק הוא ופה חשדתי.
אם אני חושדת, זה לרוב נכון וזה לא טוב.
"תעצור אותי כאן". אמרתי והוא בחן את פניי במראה.
"זה אמצע הכביש". אמר ולא עניין אותי כלום.
"אני רוצה לרדת, עכשיו". חידדתי את דבריי וכשראיתי שהוא לא עוצר, פתחתי את הדלת של הרכב כשאני עוד חגורה.
"את משוגעת, את לא נורמלית!!". התחיל לצרוח ומיד עצר.
אני ראיתי את זה כהזדמנות אז מיד יצאתי והתחלתי ללכת מהר. הוא יצא מהרכב והתחיל לקרוא בשמי וזה עוד יותר עצבן אותי.
הכל בגלל החרא הזה.
"תעצרי!". צרח וכשסיבבתי את פניי אני רואה אותו מחזיק את הטלפון ביד וכנראה המצלמה עובדת. הוא מתעד אותי.
"מה אתה חושב שאתה עושה?". שאלתי והתקרבתי אליו, עומדת פנים מול הפנים שלו.
"תחזרי לרכב או שאני מעלה את זה לכל מקום אפשרי". איים עליי ואני רק רציתי להחטיף לפרצוף שלו אבל למזלו, הוא אדם מבוגר שהיה יכול להיות אבא שלי.
לקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי ללין.
היא לא ענתה לי בצלצול הראשון ובשני כן.
"אני חייבת עזרה". אמרתי ולא שמעתי מענה אבל לא היה לי אכפת, אני רואה שזה עובד.
"יש פה נהג משוגע שמצלם אותי.
הוא רוצה שאחזור לרכב שלו, לין". אמרתי ושוב שקט.
התחלתי לפחד והלב שלי התחיל לדהור לי בתוך בית החזה.
אני ממשיכה ללכת בכיוון הנגדי והוא מאחורי מצלם וצועק כמה דברים אבל לא הקשבתי לכלום כי שקשקתי מרוב פחד.
זה לא מתאים לי כי אני הבן אדם האחרון שיפחד אבל אני נמצאת באמצע שום מקום, רכבים אין והכל פה מדברי אני אפילו בעצמי לא יודעת לאן הוא לקח אותי וזה רק אני והוא.
המוח שלי ממשיך לחשב כמה צעדים קדימה על כמה אפשרויות שיכולות לקרות לי ואני ניסיתי להרגיע את עצמי שאם הוא רק ינסה לגעת בי, מכה בזין שאין לו תשתק אותו.
אבל כשהוא נגע בי וסובב אותי, קפאתי.
"חזרי לרכב, עכשיו". ציווה ועכשיו היה ביד שלו סכין שאני בעצמי לא יודעת מאיפה לקח.
לין עדיין בטלפון וכשהוא קלט שהטלפון מציג מספר, הוא זרק אותו ושבר אותו.
'את באה?". שאל ואני רק הסתכלתי עליו, דוממת.
הלכתי כשהוא מאחוריי כמו ילדה טובה. מרגישה את המבט שלו על התחת שלי ולא ידעתי מה לעשות.
כשהגענו לרכב, באתי להיכנס אבל צעקה אחת שלו גרמה לי להסתובב אחורה.
צ'או פה.
הוא תפס אותו בחולצה שלו והרים אותו מעל הקרקע, לא אכפת לו שזה בן אדם זקן אבל אני פשוט לא זזתי.
"מי שלח אותך?". שאל בשקט.
"א...ף אח...ד". אמר בפחד.
"מה תכננת לעשות לה?". המשיך לשאול ופחד נראה בעיניים של הזקן.
"דבר או שאני דופק לך את הראש המחורבן שלך". הזהיר.
"רציתי לקחת אותה לבית שלי". אמר והוא התחיל לשקשק.
העיניים של צ'או נפתחו, הוורידים שהיו לו בצוואר כמעט התפוצצו והוא הוריד את הנהג חזרה לאדמה.
כשהוא נעמד על הרגליים חזרה, הנהג חשב שהוא הצליח לברוח אבל זאת הייתה טעות.
צ'או משך אותי אליו כך שהייתי מאחוריו.
"תסגרי את העיניים אם את לא רוצה לראות את זה". אמר ואני רק רציתי להסתכל על הגבר שהציל אותי כנראה מאונס.
"אם תנסה לזוז, אני מבטיח לך שאתן את הגופה שלך לחיות". אמר ואותו נהג עמד בלי לזוז, יודע מה הגורל שלו.
הוא תפס בצוואר שלו ושמעתי קליק.
צ'או סיבב את הראש שלו כך שהוא הרג אותו ופירק את הגולגולת שלו מעמוד השדרה שלו.
הוא התחיל לדמם וצ'או שיחרר אותו כך שנפל לרצפה.
הוא התחיל להכות אותו עד שגם בגופה שלו התחילו פצעים והמון דם התחיל להיות ברצפה. צ'או תפס בשערו הלבן ואמר מעל גופתו.
"צ'או".
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
