HIM AND I

פרק 53.|חלק ממני|

צ'או קריב.

קמתי בבוקר מוקדם והייתי כל כך אסיר תודה לאלוהים שלא הבנתי למה זה מגיע לי.
למה מגיע לי שמאיה כאן לידי.
למה מגיע לי שהיא סלחה לי ולמה אני מרגיש כל כך אושר שאף פעם לא הרגשתי.

האישה הזו הולכת להיות התרופה והמחלה שלי.
עוד מהרגע הראשון ידעתי שהיא שלי.
אתמול הצהרתי בפניה שאני אוהב אותה.
אני פאקינג אוהב אותה.
בזמן כל כך קצר, שבוע ימים, 168 שעות שבהם הבנתי שאני לא יכול לחיות בלי האישה הזו.

שלא תבינו לא נכון.
הייתי בהרבה קשרים, בין אם זה קשר רציני(כן אני רואה מפה את התדהמה) ובין אם זה זיונים ואף אחת, אף אחת לא חדרה לי כל כך עמוק ללב ולגוף.
מכירים את ההרגשה שאתם רואים מישהו ואתם יודעים שהוא יהיה שלכם?
כאילו נועדתם זה לזה?
שאתם מכירים נצח?

ככה אני מרגיש עם מאיה שלי. עם אישתי.
מהרגע הראשון ידעתי שזו היא. אני והיא נועדנו זה לזה.
אנחנו כל כך הפכים אבל אנחנו משלימים זה את זה.

החלטתי לקום לפניה וכיסיתי את גופה. מחזיק את עצמי לא לבחון יותר מידי כי רק זה מה שחסר לי, זקפת בוקר. נכנסתי למקלחת וכשיצאתי היא עדיין ישנה.
אתמול היה לילה סוער למרות שעשינו סקס רק פעמיים. אבל עדיין, לסקס הזה יש כל כך הרבה משמעות כי זה בא מאהבה.

יצאתי מהחדר וירדתי למטה.
״בוקר טוב״. אמרתי ומריה וריקי הסתובבו אליי.
אני כמעט ולא אומר בוקר טוב אבל הבוקר זה באמת בוקר טוב.
״בוקר טוב, אדוני״. ענו שינהם יחד.
״תרצו שנכין לכם משהו לאכול?״. שאלו ואני הנהנתי לשלילה.

״אני רוצה להכין הבוקר את האוכל. אתן חופשיות לעשות כרצונכם עד הצהריים״. אמרתי ונכנסתי למטבח כשאני פותח את המקרר ובוחר מצטרכים.
הם מסתכלות אחת על השניה ותוך כמה שניות יצאו.
אין לי מושג מה להכין למאיה אבל החלטתי להכין פנקייקים, חביתות, סלטים וצנימים.
הרבה אוכל בהחלט אבל היא תאכל. אין לה ברירה.

הייתי כל כך מפוקס שפתאום הרגשתי זוג ידיים עוטפות אותי.
הטבעת נישואין שלנו מנצנצת על האבצע שלה וחיוך נמרח על שפתיי.
״בסוף אני אתרגל לזה״. אמרתי והיא נישקה את גבי כשאני בלי חולצה ורק עם מכנסיים.
״יופי. כי זה מה שאני רוצה״. אמרה והסתובבתי אליה.

אלוהיי.

היא עלתה קצת על קצות האצבעות, תפסה את צווארי ונישקה אותי נשיקה חמימה.
״בוקר טוב, בעלי״. אמרה ואחזתי את עצמי חזק.
עדיין לא החלטתי מה יותר יפה על השפתיים של אישתי.
השם שלי צ'או או בעלי.

״בוקר טוב, אישה שלי״. אמרתי ובלי שהיא שמה לב, העליתי אותה על השיש כשהיא בוחנת כל צעד שלי.
״זה לא בסדר שאתה ככה בלי חולצה ליד כל העובדות שלך״. אמרה וחטפה פנקייק.
״למה?״. שאלתי בגיחוך.
״כי איך הם לא יפסיקו להסתכל עלייך כשאתה נראה ככה?״. שאלה ואני הסתכלתי עליה.