פרק 63. |שלי. בעלי שלי|

256 14 3
                                    

מאיה קריב.

ריקי מסתכלת עליי כלא מאמינה ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. ״לא הבנתי, מאיה״. אמרה ואחזה בראשה.

״יפתח, זה אבא שלי״. אמרתי שוב.
״אומנם  היום אנחנו לא קוראים לו כך כי שמו זה שמעון״.

היא נעמדה והתחילה ללכת הלוך ושוב.
״הוא בישראל נכון?״. שאלה ואני הנהנתי.
הורדתי את ראשי מבושה וחיכיתי שהיא תגיד משהו.
״תגידי משהו ריקי. תגידי שאבא שלי חרא על זה שנתן לה את הטלפון והיא הייתה יכולה להינצל.
תגידי שלא מגיע לי להיות עם צאו ושאת שונאת אותי. תדברי!״.אמרתי הכל בבת אחת וכעסתי.

כעסתי על כל העולם.
על עצמי.
על אבא שלי על כולם.
אין לי כוח כבר אלוהים אין בי כוחות.
איפה החיים השקטים שלי שבהם הייתי עובדת במאפיה ולא מעבר לזה.

ריקי התיישבה מולי וליטפה את פניי ואני לא הבנתי.
״הכל בסדר מאיה. אני לא כועסת עלייך ועל אבא שלך״. אמרה ונראה לי אני הוזה.
היא הייתה צריכה עכשיו לצרוח עליי ולכעוס אבל במקום זה, היא יושבת מולי ומלטפת את הפנים שלי.

״מה?״. שאלתי כלא מאמינה.
״מה שקרה, קרה מסיבה״. ענתה.
״ליה החליטה לקחת את הטלפון הזה. ליה החליטה לדבר איתו ואם היא עשתה את זה, יש לזה סיבה.
כמו שאמרתי יש טובה שליה עשתה ליפתח, לאביך, שעדיין לא גיליתי מה היא הטובה הזו. אני חייבת לדעת אותה ואני מבקשת את עזרתך״. אמרה ואני מבלי לחשוב פעמיים הסכמתי.

חייכנו אחת לשניה והתחבקנו.
היא נעמדה וסימנה לי לבוא אחריה.
״אני רוצה להראות לך משהו. יותר נכון, מישהו״. אמרה בחיוך גדול ואם זה מי שאני חושבת שזה הלב שלי יקבל התקף לב.

הלכתי אחריה מהר והיא התקדמה לדלת שסרקה את העין שלה ונפתחה.
התקדמנו עוד קצת ועוד דלת כזאת הייתה.
נכנסנו ואחזתי בידה כי הכל היה חשוך.
״שימי את האפוד עלייך״. אמרה ועשיתי כדבריה.

התקדמנו עוד קצת ופתאום הגיע אור מהחדר.
הלב שלי דהר והיידיים שלי הזיעו והרגשתי פחד. ״בואי״. אמרה ואני הלכתי אחריה ופתאום הכל נגלה מולי.

מיטה באמצע החדר ושני רופאים עליו בודקים מדדים.
הוא על המיטה כשכולו מחובר למכשירים ויש עוד כמה מיטות איתו וישר זיהיתי את פניו של אחיו ודמעות ירדו להם כמו ים.

״אני יכולה להתקרב אליו?״. שאלתי את ליה והיא הנהנה ורצתי אליו בבכי.
הגעתי אליו והוא עדיין נשאר אותו בחור ששבה את ליבי.




צאו שלי.


בעלי שלי.



מי היה מאמין שאראה ככה את צאו.
חסר כל והוא נראה במצב הזה כשכולו מחובר לחוטים.
הקעקועים שלו הבליטו מכל צד וליטפתי את פניו ברעד.
״צאו״. אמרתי ביללה.
״צאו, אתה פה איתי. אתה בחיים בעלי!!״. אמרתי ונישקתי למצחו והמוניטור התחיל לצפצף.

הסתכלתי ישר על הרופאים והם הביטו אחד בשני.
״מה קרה? מה קרה?!?!״. שאלתי בפחד.

״הכל בסדר״. ענה אחד מהם.
״הדופק שלו עלה ל90 אבל אני סבור שזה בגללך״. אמר.
״הוא שומע אותך ומרגיש אותך. את בטח מאיה״. אמר ואני הנהנתי. ״כשהמפקד הגיע לכאן הוא לא הפסיק להגיד את שמך וכמה שהוא אוהב אותך״. אמר ואני בכיתי.
החזקתי את ידו של צאו חזק והדופק שלו המשיך לעלות ל100.
״אני אוהבת אותך צאו. אני אוהבת אותך כל כך לעזאזל!!״.אמרתי בבכי ונישקתי לשפתיו וראיתי שיש שם שריטה.

״כמה זמן הוא ככה דוקטור?״. שאלתי והפעם השני ענה.
״הוא הגיע לפני כמה שעות.
האדון מקס גם כאן ושאר הצוות שעלה על המטוס והם כולם יציבים תודה לאל". אמר ונשמתי לרווחה.
עזבתי את ידו של צאו והתקדמתי למקס.

זה עובר בגנים.
כנראה שום דבר לא יכול להרוס את היופי שלהם.
״חתיכת מטומטם ככה אתה עושה אה?!״.אמרתי למקס בצחוק וליטפתי את ראשו.
״אם לין תשמע את זה הלך עלייך״. לחשתי באוזנו בצחוק ובבכי יחד ואני רואה שגם המוניטור שלו מזנק. חייכתי.

״אני יודעת שקורה ביניכם משהו וחסר לך שאתה לא עושה צעד.
היא תחכה לך ועדיין מחכה. אני אוהבת אותך נודניק אבל ברשותך,
אני חוזרת לבעלי״. נישקתי למצחו וחזרתי לצאו והמשכתי לאחוז בידו וליטפתי את שערו.

״אני אוהבת אותך״. אמרתי ונישקתי לראשו. שוב המוניטור מזנק.

ריקי באה מאחוריי ומחתה את דמעותיי.
״אחיינים שלי יפים בכל מצב״. אמרה ואני הסכמתי איתה.

״אני מקווה שהם יתעוררו מהר״. אמרתי וליטפתי את כף ידו של צאו. השם שלי מנצץ לו על החזה ונישקתי אותו במקום הזה ויכולתי להרגיש את הדופק שלו מנטר.




שלי.


בעלי שלי.




חברייייי שלום לכולם🫶🏻
כמו שבטח שמתם לב, יצא פרק השבוע והיום עוד אחד🙏🏻
לאט לאט מקווה שזה יהיה קבוע ולפחות פרק אחד יצא בשבוע
תודה על הסבלנות שלכם, אוהבת מכל הלב (גם מאיה וצאו מעריכים😏)
שבת שלום וחג שמח🌹

HIM AND IWhere stories live. Discover now