מאיה כהן.
נכנסנו לאולם וכל העיניים היו עליי ועל צ'או.
אף פעם לא הייתי במרכז העניינים אבל צ'או רגיל לזה.
המחיאות כפיים שהגיעו גרמו לי להחזיק חזק יותר בצ'או והוא שם לב לזה.
הפעם לין ואימא לא היו מאחוריי כמו בחופה אז אין לי מישהו שיגן עליי.
הוא ליטף את גב כף ידי ואני לאט לאט הורדתי את דפיקות הלב שלי שבטח כולם שמעו.
התיישבנו יחד וישר צ'או התחיל למלא לי את הצלחת בכל טוב.
"אתה חושב שאני אסיים את כל זה לבד?". שאלתי אותו והוא חייך חיוך קטן.
"נסיים ביחד. קדימה, פה גדול ותתחילי להכין את השרירים שלך להלילה". אמר ואני הוסמקתי.
"כולם שומעים אותך מטומטם אחד!". אמרתי והחטפתי לו מכה עדינה בכתף.
"כולם יודעים גם ככה שזה מה שיקרה.
הם ישמעו גם, הבטחה של צ'או". אמר ואני לקחתי את הכוס מים שהייתה מולי ושתתי כמה שהייתי צריכה.
הוא עוד ישגע אותי וזה רק היום הראשון, כן?
מקס ישב ליד צ'או, ולין ישבה לידי.
היא מחייכת ושמחה אבל ראיתי שמסתתר שם עוד משהו.
אני יודעת שקשה לה עם זה שאולי לא תראה אותי הרבה אבל יש לי תחושה שיש שם עוד משהו.
בחנתי גם את מקס כי אני יודעת שיש ביניהם משהו והוא רק שותה ושותה. שותה ללא הפסקה.
הוא מחייך כמו שיכור אמיתי והעיניים של צ'או היו עליו.
"מה עושים עם שני אלה?". לחשתי לצ'או באוזן כי לא רציתי שהם ישמעו אותי.
"אני לא יודע". אמר בכנות.
"אבל אני לא אוהב את מה שקורה פה". הנהנתי חזרה כי אני מסכימה עם כל מילה.
השולחן היה השולחן הכי ענק באולם כי הוא כלל גם את המשפחה שלי ואת המשפחה המצומצמת של צ'או.
זה חימם את ליבי שהוא הכניס לפה גם את כל עובדות הבית שלו ושמחתי שהוא רואה אותם מעבר לזה שהם משרתות את צרכיו.
אבא ישב מולי והעיניים שלו, לא ידעתי איך לקרוא את זה.
מצד אחד שמח ומצד שני הוא באי שקט.
מישהו הניח את ידו על גבי ואני הסתובבתי.
צ'או היה דומה לו, ממש שתי טיפות מים. העיניים האלה, העיניים של בעלי נמצאות גם בו אבל אצלו זה משהו אחר.
זה אפור שאני לא אוהבת.
"מזל טוב, ילד שלי". אמר וצ'או נעמד.
הוא הוריד את כף ידו של אביו ממני והמבטים שהיו ביניהם יכלו להתחיל מלחמה.
אולי יש כבר כזאת עכשיו.
"תודה, דונדלו". ענה צ'או אבל הוא, לעומת זאת, לא קורה לו אבא.
"אני יכול לחבק אותך?". שאל אביו וצ'או הניד את ראשו לשלילה אבל רק לחץ את ידו.
"תכיר לי את אשתך, בן". שאל דונדלו ומקס קם ממקומו ועבר לעמוד מאחורי אביו.
זה הרגיש לי ששניהם שומרים אחד על השני מפניו אבל אני זוכרת שצ'או אמר לי משהו על זה שאביו יותר אכזרי ממנו.
צ'או התיישב אבל מקס עדיין מאחורי אבא שלהם, שומר עליו מכל משמר ומכל צד.
אחזתי בידה של לין והיא אחזה בי חזרה ומקס שם לב לזה.
"זאת מאיה, כלתך". אמר צ'או וחידד את התואר הזה.
"זאת אימא שלה, מרטין וזה אבא שלה, שמעון". אמר ועיניו של דונדלו ועיניו של אבי נפתחו לרווחה.
"יפרח". אמר אביו של צ'או אבל אני לא הבנתי מה קורה פה.
אבי הנהנן אבל הוא לא פחד ממנו, יכולתי לראות שהוא שונא אותו.
מי זה יפרח?
"אלכסנדר". אמר אבי ופניו של דונדלו נהפכו לאדומות יותר.
"לא ידעתי שהבת שלי הולכת להיות חלק מהמשפחה שלך גם.
מוזר שצ'או לא עדכן אותי". אמר אבי ובחן את עיניו של צ'או.
"גם אותי באמת לא עדכן, הבן שלי". אמר וצ'או שילב את ידיו.
"מה קורה פה?". שאלתי ואני מסתכלת על כולם.
"אני גם אשמח לדעת". אמר אבי וכל התשובות היו מופנות רק לאחד.
לבעלי.
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
