מאיה כהן.
היום יום חמישי.
עוד יום שעובר אני מתחילה לאבד את זה.
הוא מופיע לי בראש בכל זמן.
בכל דקה.
בכל שעה אני לא שוכחת את הפרצוף שלו ועוד יותר כואב שצ'או מזכיר אותו בפנים.
אני הולכת לחיות עם צ'או באותו בית ואני לא יודעת איך אשרוד את זה עכשיו.
היום אנחנו עוזבים לבית שלנו.
מחר יום שישי כולם מתארחים בבית ועושים ביחד שבת.
כמו שבת חתן כזה רק באיטליה.
צריך להראות לכולם שהשלמנו, הרי הראנו את הסדין והכל בסדר.
אבל שום דבר לא בסדר.
הרגליים שלי עדיין כואבות, קשה לי לעמוד ואני עדיין רועדת.
את יותר חזקה מזה מאיה.
את באמת יותר.
עברת הרבה ואת תעברי גם את זה.
כשקמתי מהחלום, קמתי בבהלה כשכולי מזיעה ותופסת חזק את הסדין. לין לידי אבל היא ישנה חזק ומזל שלא הערתי אותה.
היא הייתה ערה כל הלילה בגללי וכאב לי שגם היא צריכה לסבול את זה.
אבל ככה זה חברות. צריך להיות אחת בשביל השניה ואנחנו כבר מעבר לחברות.
נישקתי למצחה והודתי לה בלב ופתאום דפיקות חזקות נשמעו בדלת. קמתי מהר וסתמתי את הפה של צ'או כי הוא עלול להעיר את כל הקומה.
העיניים האלה.
הגוף הזה.
סגרתי את עיני חזק והרגשתי יד מאחורי וידעתי שזו לין והרפאתי קצת.
השארנו את צ'או בחוץ ונכנסנו.
בחנתי את פניה ומחיתי את דמעותיי.
הפחד הכי גדול שלי זה שצ'או יגלה את זה בסוף ואז באמת לא אדע מה הוא יעשה.
אני יודעת שהוא יהרוג אותו. אני בטוחה בזה.
״היום אני נוסעת״. אמרתי ללין בשקט והיא ליטפה את ראשי.
״אני יודעת, אני יודעת״. אמרה ואני הנהנתי.
״אני אתקשר כל יום, מבטיחה״. אמרה אבל עדיין זה לא הרגיע אותי. אני צריכה אותה פיזית לידי.
״יהיה בסדר״. אמרה לי.
אני כבר לא יודעת אם להאמין כבר או לא.
♧
צ'או דפק בדלת וכשהוא נכנס הוא חיפש אחרי המבט שלי אבל שלי היה קבוע על המזוודה שלי.
אני לא רוצה לראות אותו. שום דבר ממנו.
את מוכנה?. שמעתי את צעדיו מאחוריי וקלטתי ששנינו לבד בחדר.
תכף. אמרתי בשקט. את צריכה עזרה?. הוא בא וכתפו נגעה בכתפי וקפצתי קצת.
בואי. אמר וסובב אותי אליו. כל מגע ממנו אני נרתעת והלב שלי מקפץ.
תסתכלי עליי. רק עכשיו. התחנן ואני עשיתי זאת.
אם הייתי נותנת שקל על כל רגע שצ'או הסתכל עליי הייתי מיליונרית.
אני מצטער. אמר ולא עזבתי את עיניו.
אני יודע שמה שעשיתי הוא בלתי נסלח. אני מצטער. כל יום שנחיה בבית שלנו, אני אבקש ממך מחילה ויקח מה שיקח, אני לא מתכוון לוותר עלינו.
אם בהתחלה חשבתי שלא יהיו לי רגשות אלייך ואת רק אמצעי למטרה, עכשיו זה אחרת.
את נכנסת לי ללב, מאיה. את החייאת אותי. אמר והדמעות לא יכולתי לשלוט בהם.
אני מצטער מאיה. אמר שוב אבל הפעם חיבק אותי חזק שגם אם רציתי לא יכולתי לצאת ממנו.
לא חיבקתי אותו חזרה אבל כשהתחלתי להרגיש שהחולצה שלי רטובה הבנתי שהוא בוכה.
צ'או בוכה?
התרחקתי מיד כדי לראות שזה באמת ואכן, הוא בוכה.
אני לא יכול לראות את עצמי בלעדיין, מאיה. אמר ואחז בפניי.
כשאת איתי במיטה, בין אם את רוצה ובין אם לא, אני מרגיש שלם. מה שלא הרגשתי מאז שאימא שלי מתה.
אמרתי קטן עליי, להתאהב במישהי זה לא אופציה מבחינתי אבל את הפכת ךי את הכל.
אני משוגע ממך. אמר וקירב את מצחו אל מצחי.
אני אתחנן כל יום עד שתסלחי לי. את לא הולכת לוותר עלינו, את שומעת אותי?. אמר אבל את עיני עדיין השארתי סגורות.
אני לא יודעת מה לעשות,בחיי.
אני רוצה לברוח מכל מה שקורה. אני רוצה שקט, אוויר לנשימה.
אני רוצה להגיע למיטה ולנוח. אמרתי פתאום והוא התרחק קצת מנסה לפענח אותי.
בואי נלך. אמר והקשיב לי למרבה הפלא.
הוא ארז הכל במקומי ואני עדיין עומדת.
הוא אחז בידי ועדיין הלב שלי פמפם מהר.
יצאנו מהחדר אבל פתאום צ'או עצר ועיני עלו מעלה כדי לראות למה.
אותם עיניים רואות אותי. הוא לא נותן לעצמו לבחון אותי כי הוא יודע שצ'או יקום על כך אז הוא דופק את החיוך המכוער שלו וצ'או מהדק את האחיזה הידי כשאני גם מהדקת יותר חזק.
לאן אתם הולכים?. שאל ולעזאזל הקול שלו עדיין בראש שלי.
אנחנו עוזבים. אמר צ'או ועיני לא עזבו את החלאה הזה.
מחר אחרי הטקס, תבוא אליי. יש פלישה. אמר ויכולתי להרגיש שצ'או רוצה להרוג מישהו.
צ'או התקדם וכשהגענו לאוטו עצרתי בעדו. איזה טקס?. שאלתי והתנשמתי לרווחה.
אני אסביר הכל בבית. בואי, כנסי לאוטו. אמרה ופתח לי הדלת ונכנסתי.
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
