מאיה כהן.
הרגשתי עצבנית.
איזה סתומה את מאיה?
כמה בן אדם יכול להיות טיפש תגידי לי?
היית חשופה מולו, נתת לו לראות אותך ממש כמעט ערומה לגמרי ואז מה, מה בסוף?
אפילו להזדיין איתך הוא לא רוצה.
נעלתי אחריי את המקלחת ונכנסתי לאותו אמבט שהיינו. המים נגעו בגופי וסגרתי עיניים.
אני משחזרת את כל מה שקרה הרגע ואני לא מאמינה שכמעט נתתי לו את הבתולים שלי.
הוא אפילו לא רוצה אותי לעאזעזל.
דמעות הציפו את עיני ומיד מחיתי אותם.
אני בחיים לא בוכה על גבר. בחיים לא.
הוא רוצה שמחר נעשה את זה כדי שיהיה להם את ההוכחה שאני בסדר, שאני בחורה שמורה אבל זה שהוא מזדיין עם כל העולם ואשתו, זה בסדר.
כי גבר יכול לעשות מה שהוא רוצה כי זה גבר. הוא צריך לספק את הצרכים שלו אז אסור לבוא אליו בטענות.
זין על החוקים האלה.
אני אזדיין עם צ'או כשאני ארצה.
אני רוצה כרגע אבל אני מספיק עצבנית כדי שאף אחד לא יבוא וידבר איתי.
אני רוצה שקט.
ממנו ומכולם.
מחר תיערך החתונה, נבוא לחדר והוא יקיים את מה שאמר.
הוא רצה שאני אתקלח איתו בתמורה שנזייף את הסדין וכך עשיתי.
עכשיו תורו לקיים את הטובה שהבטיח לי.
הרי מילה של צ'או זה מילה בסלע, לא?
דפיקה נשמעה בדלת וכנראה אני הרבה זמן במקלחת.
"מאיה, את בסדר?". שמעתי את קולו ואני התנשמתי ברוגז.
אספתי את כל כוחותיי ועניתי בהכי נחמדות שלי כאילו אני לא עצבנית.
"תכף יוצאת". אמרתי.
נתתי לעצמי עוד הזדמנות ליהנות מהמים לפני מחר. ניגבתי את עצמי והחלפתי לפיג'מה שכוללת שורט וחולצה ויצאתי.
הוא עמד מול הדלת, הרמתי את פרצופי אליו ולא הצלחתי לפענח את המבט שלו.
"אני רוצה לישון, אתה יכול לפנות לי את הדרך?". שאלתי והוא עדיין באותה תנוחה.
"כמה את עצבנית עליי?". שאל וליטף את פניי. התחננתי שלא יגע בי שלא אהפוך לשלולית אבל שום דבר לא יעזור. המגע שלו בי חודר בי מתחת לעור.
"הרבה ואני מציעה לך לא לדבר איתי עכשיו.
תן לי את הזמן שלי ואני אתן לך את שלך". אמרתי והזזתי אותו קצת ונכנסתי למיטה.
הוא עלה גם, מתכסה בשמיכה והסתכלתי עליו. "מה אתה חושב שאתה עושה?". שאלתי כלא מאמינה.
"הולך לישון". ענה כמובן מאליו.
"אתה לא ישן פה". אמרתי כעובדה.
"ולמה לא?". שאל והתקרב עוד קצת ואני התרחקתי קצת.
"כי..כי..אתה צריך לישון בחדר נפרד". אמרתי אבל עכשיו גם אני הסתבכתי.
למה בעצם אסור לו לישון פה?
הוא אחז בידי ואני ניסיתי להיאבק בו כדי לצאת ממנו. אבל הכוח שלי מולו לא שווה אגורה.
הוא משך אותי אליו גם שעכשיו ישבתי על הבטן שלו והראש שלו על הכרית והוא אוחז בידי ולא נותן לי לזוז.
"אני יכול להסתכל על המחזה הזה שעות". אמר ואני רציתי להחטיף לו סטירה.
הבנתי באיזו תנוחה אני נמצאת וכשניסיתי לרדת ממנו הוא משך אותי לחזה שלו יותר.
"גם כשאת עצבנית, את יכולה להמשיך לקפוץ בידיעה שתתרחקי ממני". אמר ושיחק באצבעו על שפתיי ואני נאנקתי.
"את לא יכולה להתרחק ממני ואת גם לא רוצה".
אמר ואני לא יכולתי להתווכח עם המניאק הזה.
"אני הולך לישון כאן. ממש לידך.
ואת ישנה פה, ממש לידי. ואם אמצא אותך בבוקר במקום אחר, אני מבטיח לך שזה יהווה בעיה ואת לא רוצה להתעסק איתי". אמר ואיים.
"אני יודע שאת הולכת לעשות לי חיים קשים אבל אני מוכן להכל. בואי נראה אותך מאיה". אמר ואני שיחררתי את ידיי ממנו מהר.
ירדתי ממנו והלכתי לכיוון המקום שלי.
רק הנחתי את ראשי על הכרית והרגשתי את היידים של צ'או כרוכות סביב מותניי והוא מושך אותי אליו כך שגבי נגד הבטן שלו והוא מחבק אותי מאחוריה.
"לילה טוב אישה שלי". אמר וכיבה אורות.
סובבתי את ראשי אליו ואני יודעת שהוא לא יכול לראות אותי כי חושך ואני ניצלתי את המצב.
"בייב". אמרתי וליטפתי את זיפיו והרגשתי איך הנשימות שלו עולות ויורדות, עולות ויורדות
"כדי להיות האישה שלך, אתה צריך לעשות הרבה דברים חוץ מלזיין אותי.
בנתיים, אני רק מי שהולכת לגור איתך.
אתה רוצה שאני אהיה האישה שלך?
תעבוד בשביל זה.
תמשיך לאיים עליי ואז נראה לאן תגיע.
כי ללב שלי, אתה לא תיכנס". אמרתי והוא הוריד את ידי ממנו.
"ללב שלך כבר נכנסתי, אישה שלי". אמר וסובב אותי חזרה איך שהייתי, גב מול בטן.
"תאמין לי שלא.
עכשיו אני יכולה להגיד לך לילה טוב".
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
