מאיה כהן.
אז קוראים לזונה של בעלי לעתיד לקסי.
שם של כלבה לזונה. שילוב מעניין.
אני מקווה שלא אצטער על זה שהצעתי טובה תמורת טובה.
הוא יכול לבקש ממני כל דבר ויצאתי פשוט סתומה.
הוא אוהב לעצבן אותי וגם אני אותו.
זה לא טוב כששנינו ככה.
אנחנו נכנסים ראש בקיר ואם הקיר ישבר לחלקים קטנים, אני לא אהיה מופתעת.
אני כבר בראש שלי שאחרי החתונה אהיה סגורה בחדר שיהיה לי, לא אראה את הפנים היפות שלו, אוכל בחדר כמו אסירה שלו וזהו.
אבל יש לי הרגשה שזה לא הולך להיות ככה.
לין לא יודעת שצ'או הוא ראש מאפיה. אם היא הייתה יודעת, בחיי שהייתה מבריחה אותי לאיזה אי בודד שאף אחד לא ימצא אותי.
אבל הוא ימצא אותי, אני מאמינה לו. הוא כל הזמן אומר שאני שלו ומי שיעיז לגעת במה ששלו, הלך עליו. וגם לזה אני מאמינה.
אבל אני לא שלו ובחיים לא אהיה.
אני אעצבן אותו עד שיצאו לו שערות לבנות.
"אני לא רוצה לישון היום בבית". אמרתי ללין כשאנחנו כבר בחניה של הבניין שלי.
"את חייבת אם מחר הזונה שלו תבוא. אם היא תראה שאת לא בבית, היא תגיד לו והוא יחפש אותך בכל ישראל. זה צ'או קריב, מאיה, אסור להתעסק עם בחור כזה".
אמרה והאמת, נמאס לי שכולם יודעים עם מי אני הולכת להתחתן כשאני בעצמי לא יודעת.
"מה את יודעת עליו, לין?
זה פעם ראשונה שאני שומעת את השם שלו". אמרתי והיא הנהנה כלא מאמינה.
"את באמת לא יודעת מי זה צ'או?". שאלה כלא מאמינה.
"באמת שלא. האירי את עיני". אמרתי והייתי כולי קשובה אליה.
"צ'או הוא אחד הפושעים החזקים פה בארץ". אמרה ואת זה כבר הבנתי לבד. אם היא לא ציינה שהוא ראש מאפיה, כנראה שאף אחד לא יודע את זה. כי לין היא מסוג האנשים שיודעים הכל, ברמה הכי קטנה. סטוקרית.
"יש לו חיילים בכל חור בארץ ואם הוא מעוניין במשהו, הוא ישיג אותו.
עכשיו, כל שאר הדברים הם בגדר שמועה אז אני לא יודעת עד כמה זה נכון". אמרה ועדיין רציתי לשמוע.
"בסדר, תגידי לי מה שמעת". אמרתי.
"את בטוחה? כי זה יזעזע אותך ואת לא תצליחי להסתכל עליו אחרי זה". אמרה והיא ממש הלחיצה אותי.
"תספרי לי לין". דרשתי ממנה.
"השם השני שלו זה קריב. קריב זה היה שם שאינדיאנים נתנו לקניבלים פעם.
קניבלים אם את לא יודעת מה זה, זה בני אדם שאוכלים בני אדם. אומרים שצ'או היה מענה את האויבים שלו. מענה אותם עד שהם מתים ואז לוקח חתיכת בשר מהגוף שלהם ופשוט... אוכל אותה". אמרה ועיני נפתחו לרווחה.
מה זה הדבר הזה?
מה זה המפלצת הזאת?
אני עדיין נותרתי במקום ולין התחילה להזיז אותי כי היא ראתה שנהייתי פשוט כמו פסל.
"למה השם שלו זה צ'או?". הצלחתי לומר בקושי.
"כי אחרי שהוא מסיים לאכול את הבשר שלהם, הוא אומר מעל הגופה שלהם, צ'או.
ואז הוא שולח אותם לגיהינום שלו.
אני לא אתפלא אם הוא שומר את העצמות של האויבים שלו באיזה מקום מסתור למזכרת". אמרה ואני לא מאמינה שאבא חיתן אותי עם דבר כזה ועוד יותר כעסתי עליו כרגע.
הבנתי שיש לי פה עסק עם רוצח רציני. אם עד עכשיו צחקתי איתו, אני מבינה שהוא יכול לקיים כל דבר שהוציא מהפה שלו.
איך אפשר לאהוב בן אדם כזה?
איך אפשר לגור איתו תחת קורת גג אחת יחד?
לא התכוונתי להתאהב בו אבל עכשיו אני מצטערת שהסתכלתי עליו בצורה מגרה.
"את בסדר, מאיה?". שאלה ואני הסתכלתי עליה. "אני מתחילה לפחד עכשיו. על החיים ועל המוות". אמרתי וחיבקתי אותה חזק.
יהיה מה שיהיה, אם הוא יצטרך לשים את העצמות שלי בתלייה בתוך מחסן כלשהו כדי לעזור למשפחה שלי, גם זה יקרה.
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
