דפיקה נשמעה בחלון ומיד ראיתי את לין מול העיניים שלי. לבחורה הזו אין גבולות.
בחיי שאין לי מושג איך היא הצליחה לדעת איפה אני נמצאת כשאני בעצמי לא יודעת איפה אני נמצאת.
"איך ידעת שאני כאן?". שאלתי ויצאתי מהרכב עדיין בהלם.
"שכחת שהתקנו אחת לשנייה מעקב בטלפון?". שאלה כששני ידיה אוחזות במותניים שלה והיא עצבנית.
למדתי להכיר את ההתנהגות שלה.
בכל זאת אנחנו חברות מגיל 4.
"את לא נורמלית!". אמרתי ועפתי לחבק אותה.
כמה הייתי צריכה את החיבוק שלה אלוהים.
כמה הייתי צריכה את החיבוק המנחם הזה שלה שיודע בדיוק לתת לי את ההרגשה שאני לא לבד בכל החרא הזה.
היא חיבקה אותי חזק כל כך שבאמת לא היה לי אכפת לראשונה.
תמיד הייתי מתלוננת שקשה לי לנשום כשהיא מחבקת אותי אבל הפעם הייתי צריכה את זה, הייתי צריכה שהיא תוציא את האוויר ממני ותחזיר אותו לאט לאט.
"את משוגעת". לחשה באוזני וכשרגשתי שכתפי רטובה הבטתי בעיניה.
"למה את בוכה?". שאלתי ואני מחיתי את הדמעות שלה.
"כואב לי עלייך. כואב לי שאחותי צריכה לעבור את כל זה לבד". אמרה והתחילה לבכות.
"תסתכלי עליי לין". אמרתי והיא מיד פנתה להביט בעיניים שלי.
"את יודעת שאני לא אחת שנשברת מהר, נכון?". שאלתי ואחזתי בלחייה. היא הנהנה.
"את יודעת שאני אהרוס לו את החיים בגלל כל מה שעשה, נכון?". שאלתי והיא שוב הנהנה עם חיוך הפעם. חייכתי גם והרגשתי עכשיו יותר טוב.
שכחתי מהשיחה עם צ'או, שכחתי מהשיחה עם אימא ואבא והאחים שלי והתרכזתי בעכשיו.
יש לי משפחה לדאוג לה ואני אעשה את זה.
גם אם זה אומר שיצטרך להרוג אותי.
♧
"תאכלי נורמלי!!". התלוננה לין.
אני אף פעם לא ידעתי איך להחזיק צ'ופסטיק וגם לא רציתי ללמוד.
תנו לי לאכול סושי עם היד ואני מבסוטית.
"לא אכפת לי שיסתכלו". אמרתי וזרקתי את המקלות הדפוקות האלה והתחלתי לאכול.
"ככה יותר טוב". אמרתי ונהנתי מכל ביס.
לרגע חשבתי שהכל בסדר עד שיד כבדה נחה על כתפי.
ראיתי איך העיניים של לין נפתחות לרווחה ומיד הסתובבתי. זה היה הוא.
הורדתי את היד שלו ממני ומיד ראיתי את הזעם שלו נוטף אליי. "מה את עושה כאן?". ספק שאל ספק איים.
כשראה שלא עניתי ושאני עדיין בוהה בו כמו משוגעת, הוא התיישב לידי ובחן את פניי.
"אסור לי לצאת?". שאלתי כשגם אני בוחנת את פניו.
עד שיש לי הזדמנות, לקחתי אותה עד הסוף.
העיניים שלו, פאק איזה צבע.
בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
עיניים אפורות עם כחול.
שילוב מושלם.
האף שלו מחמיא לו מאוד ונמשים קטנים היו על הלחיים. וכשהגעתי לשפתיים התחלתי לשמוע את הלב שלי מפרפר.
היה אסור לי להסתכל עליו, זה רק גורם לי להשתוקק לזה יותר. ואני בכלל לא רוצה אותו.
ועוד יותר גרוע, שאני צריכה לקבל מחזור ואני תמיד מסתכלת על גברים אחרת בזמן הזה.
השפתיים שלו היו ורודות ומלאות וכאילו קראתי את המחשבות של מה הוא רוצה לעשות איתי איתם.
חזרתי לעיניו והרגשתי את אותה תשוקה שנבעה ממני רק ממנו חזרה גם. הוא בחן את פניי כמו שאני בחנתי אותו.
שמעתי גיחוך מולי ומיד הסתובבתי.
שכחתי את לין, פאק!!
היא בטח חושבת שאני מאוהבת בו כמו סתומה.
החיוך שהיא דפקה לי הסביר לי הכל
והחיוך שצ'או נתן לי הסביר לי עוד יותר הכל.
אני לא דלוקה עליו. זה שהוא גבר מושך ונאה לא אומר כלום.
"אל תתחיל, אתה עשית בדיוק את אותו הדבר". אמרתי והסתכלתי על לין. הוא סיבב את הפנים שלי כך שחזרנו לאותה נקודה, פנים מול פנים.
"אני יכול להסתכל על מה ששלי". אמר והחיוך הממזרי שלו היה פשוט יפה.
מאיה, להתאפס. מהר!!
"מי אתה?". שאלה לין וגרמה לשנינו להסתובב אליה. איך אני אוהבת את הבחורה הזו.
"את לא יודעת מי אני, לין?". שאל ונדהמתי איך הוא יודע איך קוראים לה.
"אני מכיר את כל השכונה שלך". אמר כאילו קרה את מחשבותיי.
"איתו את הולכת להתחתן?!". שאלה ויכולתי להרגיש פחד במילים שלה.
"לצערי, כן". אמרתי בלי בושה והרגשתי את הפנים שלו עליי. אני לעומת זאת, לקחתי סושי ודחפתי לפה שלי.
"אז מה אתה עושה כאן? ממתי כבודו יכול להסתובב בקניון? ". שאלתי כשאני לוקחת עוד אחד.
"את מבינה שעכשיו אסור לך להסתובב לבד?". אמר והסתובבתי אליו.
"אתה רוצה לשים לי שומר צמוד?".שאלתי מגרה אותו.
הוא לא אהב את הצורת דיבור הזאת ויכולתי לשמוע את דפיקות הלב שלו.
התקרבתי אליו עוד קצת עד שלחשתי לו באוזן. "זה יכול להועיל לי בתוכנית לזיין מישהו". אמרתי והתרחקתי כדי לראות את הפנים שלו.
הוא היה אדום והעיניים שלו כעת ברקו.
לאחר כמה שניות, הוא שם חיוך דפוק על הפנים שלו.
"אני בטוח שאת לא רוצה רצח על המצפון היפה שלך". אמר.
"דווקא אני בסדר עם זה". עניתי בשיא הביטחון.
"אמרתי לך, אל תבקש משהו שאני יכולה לעמוד בו". אמרתי את אותן צמד מילים שהוא אמר לי היום.
הוא הבין את הכוונה שלי ועדיין לא זז.
נודניק תמיד נשאר נודניק.
"אני הולך לעשות משהו יותר טוב. אני הולך לשים לך שומר ושומרת". אמר והכעס שהיה בי הרגיש כמו אש שורפת.
"אני אזדיין עם השומר ואתה עם השומרת?
נשמע רעיון טוב.
אמממ ככה יהיה לך עם מי להזדיין כשנתחתן". אמרתי ולקחתי עוד סושי לפה שלי.
כשסיימתי לבלוע אותו הוא תפס בלחיי וקירב אותי אליו כך שאפינו נגעו אחד בשני.
"מה את אומרת שאני אזיין אותך על השולחן הזה עד שלא תצליחי ללכת?
שכולם יראו שמה שהוא שלי, אסור לגעת". אמר והאמת, כל מה שהייתי צריכה עכשיו זה זוג שפתיים על השפתיים שלי ולהתמסטל מכל היום הזה.
YOU ARE READING
HIM AND I
Romanceצ׳או קריב. היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי. עיניים חומות שבחנו אותי ונכנסו לנשמה השחורה שלי. באותו יום שבאתי לאיים עליה, ידעתי שאני לא הולך להיות רחוק מהמאפייה הזו ומהבחורה הזו. חתונה. חתונה עם הבת של הגבר שהיה מקושר איכשהו לאימא שלי המנוחה...
