פרק 25.|תנשמי, עדיין לא זיינתי אותך כדי שהלב שלך יפרפר ככה|

410 13 0
                                    

מאיה כהן.

כל הסרט הרגשתי איך המוח שלי דוהר ודוהר קדימה.
צ'או לא עזב לי את הבטן, אני לא הפסקתי להרגיש איך הזין שלו רק עומד והאמת, ניצחון עלה לי בלב.
אם אני משפיעה ככה עליו, זה כבר אומר משהו.
לא רציתי להכניס לעצמי סרט שיש מצב שיהיה בינינו משהו חוץ מנשיקה אבל, וזה אבל גדול, גם בנשיקה אני מסתפקת איתו.
ואני עוד בטפשותי חשבתי למצוא פתרון לזה שלא אצטרך לשכב איתו ביום החתונה.
מי מספר לו שאני רק מחכה לזה כי אף פעם לא עשיתי את זה?

"על מה את חושבת, ממזרה קטנה?". לחש צ'או באוזני ונעתי קצת.
"כלום". לחשתי חזרה וניסיתי להשתחרר מהאחיזה שלו בבטן שלי.
לין קמה והתרחקה קצת, כנראה רוצה להשאיר אותנו קצת לבד מה שהפתיע אותי אבל לא, לא הייתי צריכה להיות קצת לבד.
במיוחד לא איתו.

הוא חיזק את אחיזתו בי יותר ויותר וזה רק גרם ללב שלי לקפץ בבית החזה.
היד שלו עטפה את כל הבטן שלי וחום לא מוסבר התפשט לי בגוף.
נראה לי אחרי כל זה אני אצטרך לעשות בדיקות ללב שלי כדי לוודא שהוא לא יצא מהמקום.

"תנשמי. עדיין לא זיינתי אותך כדי שהלב שלך יפרפר ככה". לחש ואני נשפתי.
הוא יודע מה משפיע עליי החרא הזה.
הוא יודע שאם הוא יגיד את המילה הנכונה, בזמן הנכון אני נופלת לפח שלו.

"עם כל הזיוני שכל האלה, מקווה שאתה תדע מה לעשות ברגע האמת". אמרתי ומהצעד הבא שלו הופתעתי.
איכשהו, התנוחה שלי השתנת מללשבת על הספר ללשבת על צ'או.



הוא זריז, אין לי ספק.

הוא אחז בעורפי וקירב את השפתיים שלנו אחד לשני, נוגע לא נוגע וזה רק הטריף אותי יותר.
"אני יודע שאת רוצה שאני אקח לך את הבתולים שלך.
עוד יומיים זה יקרה אישה שלי, עוד יומיים". אמר והרגשתי איך הדם שלי זורם לי בכל וריד בגוף.

אבל אני, אני רק רציתי לעצבן אותו עוד קצת כי מי כמוכם יודעים כמה זה כיף שצ'או מתעצבן.
"מי אמר לך שאני בתולה?". שאלתי באוזנו והוא לפת את ירכיי חזק.
"אני יודע שאת בתולה". אמר, בטוח בעצמו. ליטפתי את לחייו ועברתי ללטף את שפתיו.
הוא כל כך יפה.

"אתה בטוח בעצמך מאוד". אמרתי ולפני שהוא יגיד משהו, ברחתי לצד השני ללין.
"שלא תעז עכשיו!". הזהירה לין עם אצבע מורמת והפתעה, הוא נשאר במקומו.
"לא סיימתי איתך. רק התחלתי". אמר, שילב את ידיו והמשיך לצפות בסרט.



HIM AND IWhere stories live. Discover now